ביאור:חילופי ע-א
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
"נעתם ארץ" (ישעיה, ט', 18).
לעיתים אם אנו מחליפים את הע' בא' כמו בעפר ואפר אנו מקלים את הקריאה. כך כאן, פירש רש"י, שלא כמו אונקלוס, שתרגם מלשון חריכה, כי העשן נגזר או נתך לארץ, אך רד"ק מפרש, מלשון ערבי, חשך - כך שנוכל לקרוא נאטם ולהגיע לאותה התוצאה, פחות או יותר.
אך גם ב - "בעים רוחו" (ישעיה, יא', 15). פירש רש"י - " "לשון חוזק" " - כך שנוכל לקרוא אים ולהגיע לאותה התוצאה, פחות או יותר, שוב. ורד"ק מביא את פירושו של רבי אחי רבי משה, מלשון עי השדה, כלומר גל, ואכן הכתוב מדבר מעניין נהר, אך זהו כבר פירוש אחר. הע', על כל פנים, צלילה ערבי מובהק.
כך גם בשורש - "ויעזקהו" (ישעיה, ה', 2). מפרש רש"י - " "סייגו וגדרו סביב מוקף כמין טבעת דמתרגמינן עיזקא" ", כלומר - אפשר היה לכתוב גם ויאזקהו, מלשון אזיקים, והיינו מבינים את אותו הדבר. ורד"ק מפרש גם מלשון חפירה. ועל כל פנים, ישנו גם קשר בין הפעלים אזק/עזק ו-חזק. כמו כן, גם הח' הגרונית יכולה להחליף את הע', כפי שמפרש קסוטו את המילה בעים, על פי השורש הערבי עום - חמם.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1009_2