ביאור:חיוב חיי העולם הזה (ניטשה)
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
ניטשה, כידוע או לא, יוצא כנגד מה שהוא קורה התרבות היהודית-נוצרית, המבוססת על הגדרת החטא ועל-כן, לפי דעתו, על שלילה של החיים, בעוד מה שהוא מציע זה חיוב החיים, אמירת הן להם, תוך שהוא מסתמך בעיקר על התרבות היוונית-אלילית וקורא להיון זה של החיים 'דיוניסי'. אך יש לשאול, האומנם התרבות היהודית התנ"כית המקורית היא כזו, כפי שהוא מתאר אותה? והתשובה – לא, היא אינה כזו!
כך מופיע בתיאור הברכות והקללות – שאנו נביא רק את הברכות - בדברים כח': "1 והיה אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את-כל-מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל-גויי הארץ. 2 ובאו עליך כל-הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך. 3 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. 4 ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך. 5 ברוך טנאך ומשארתך. 6 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך. 7 יתן יהוה את-איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. 8 יצו יהוה אתך את-הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר-יהוה אלהיך נתן לך. 9 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע-לך כי תשמר את-מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו. 10 וראו כל-עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך. 11 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך. 12 יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמים לתת מטר-ארצך בעתו ולברך את כל-מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. 13 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי-תשמע אל-מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות. 14 ולא תסור מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם."
כל הטובות המתוארות הן בחיי העולם הזה. התורה לא מציינת כלל חיי עולם הבא. וכן נכתב - דברים ל יט: "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". גם היכן שתואר שכר על מצווה זה כך - שמות כ יא: "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך", ובניסוח אחר, כשהמתואר על-פי כמה מן הפירושים הוא המשיח עצמו - ישעיהו נג י: "וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח".
וכן אומר קהלת - קהלת ב כד: "אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא" וכן - קהלת ג יב: "ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו", כשהשמחה יכולה להתפרש כיסוד הדיוניסי עליו מדבר ניטשה, בעוד החכמה, שגם עליה מדבר קהלת, היא היסוד האפוליני של ניטשה.
אבל כל זה לא אומר שניטשה לא חולק על התנ"ך, שהרי לגבי התנ"ך כן יש את מציאות החטא שיש לכפר עליו, מה שניטשה מתנגד לו.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0528_0