ביאור:חזרה על פעולות הופכת אותן לדת

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ" (אסתר, ט', 13).

זו הפעם השנייה שבה אסתר אומרת - 'גם מחר'. הפעם הראשונה הייתה במשתה אחשורוש והמן - "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך" (אסתר, ה', 8).

מה רומז לנו עניין זה?

לדעתי, אפשר לומר, כי הישנות הפעולה פעם אחר פעם הופכת אותה ל-'דת', כמו שמוזכר בפסוק למעל, על אף ששם נאמר - 'דת היום'. וכן במשתה הראשון, אשר נערך - "ימים רבים שמונים ומאת יום" (אסתר, א', 4), נאמר כי - "והשתיה כדת אין אנס" (אסתר א ח). ואכן ימי הפורים האלה נחגגים מדור לדור (כשם שגם המלחמה בעמלק היא מדור לדור) "וזכרם לא יסוף" (אסתר, ט', 28), לא יהיה לו סוף, כאמור.

לעומת זאת, "והדת נתנה בשושן הבירה" (אסתר, ג', 15).

לעומת אסתר שאומרת 'גם מחר', המן מייחד לעצמו יום אחד מיוחד, או כמו שאומרים המוכרים בשוק - 'רק היום', וכי מחר לא יהיה? כלומר - המן הולך על-פי תורת הכוכבים (וכל כוכב הוא יחיד ומיוחד) ואסתר על השגחת ה' שמעל המזל.

וכן גם נראה מהמילה 'דת', שנוכל לקרוא באנגלית - date.

וכאן המקור להעיר, כי יש הבדל בין דת ואמונה; הדת היא הנוהג השורר, הפולחן הידוע, החיצוני, כמו שנאמר כאן - "ואת דתי המלך אינם עושים" (אסתר, ג', 8), ואילו האמונה היא אישית ופנימית, כמו שנאמר באברהם - "והאמן בה'" (בראשית, טו', 6).

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3309_2