ביאור:חומת ירושלים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



במאמר זה נצא למשימת בילוש. המטרה שלנו היא לגלות את מהלכה של חומת ירושלים בימי הבית השני. למרבה הצער, בתנ"ך אין מפה של ירושלים; אבל בתנ"ך יש מילים, וכל מילה היא רמז שניתן להעזר בו לפתרון התעלומה.

המקור המפורט ביותר נמצא ב תאור בניית החומה בנחמיה ג . תאור הבניה מתחיל ב "שער הצאן" (ג1) ומסתיים ב "שער הצאן" (ג32), מרוב הפסוקים נראה שהבונים בנו זה על-יד זה, ומכאן שהמקומות מסודרים בסדר מעגלי. אבל מלבד זאת אין כמעט רמזים בפרק הזה.

לעומת זאת, בנחמיה יב מסופר על חנוכת חומת ירושלים, ומסופר שם על שתי תהלוכות שהלכו על החומה כדי לקדש אותה. שתיהן התחילו מאותו מקום, אבל תהלוכה אחת הלכה לדרום ותהלוכה אחת הלכה לצפון:

התהלוכה הדרומית (יב 31 - 37) עברה במסלול הבא:  "שער האשפות" (ג14),  "שער העין" (ג15), "מעלות עיר דויד"  במעלה לחומה מעל לבית דויד (ג15), ועד "שער המים מזרח" (ג26).
התהלוכה הצפונית (יב 38 - 39) עברה במסלול הבא: "מגדל התנורים" (ג11), "החומה הרחבה" (ג8), "שער אפריים" , "שער הישנה" (ג6), "שער הדגים" (ג3), "מגדל חננאל" (ג1), "מגדל המאה" (ג1), "שער הצאן" (ג1), "שער המטרה" (ג25).

לאחר מכן מסופר ששתי התהלוכות נפגשו בבית הא-להים. מכיוון שבית הא-להים נמצא ברבע הצפון-מזרחי של העיר, אפשר להניח שהתהלוכות התחילו מהרבע הדרום-מערבי של החומה: תהלוכה אחת הלכה לאורך החומה הדרומית והמזרחית, והתהלוכה השניה הלכה לאורך החומה המערבית והצפונית.

בנחמיה ג, בין מגדל התנורים (ג11) לשער האשפות (ג14) נמצא "שער הגיא" (ג13). מכאן אפשר להסיק שהתהלוכות התחילו  מאיזור שער הגיא.

מצירוף שתי העובדות הנ"ל אפשר להסיק, אולי, ששער הגיא היה ברבע הדרום-מערבי של העיר, כלומר בחלק הדרומי של החומה המערבית או בחלק המערבי של החומה הדרומית.

עכשיו אנחנו כבר יכולים לדעת את סדר תיאור החומה בנחמיה ג: הסדר הוא נגד כיוון השעון: הוא מתאר את החומה הצפונית, החומה המערבית, החומה הדרומית והחומה המזרחית.

רמז נוסף אפשר לקבל מפסוק ג13, שלפיו היו "1000 אמה בחומה" בין שער הגיא לשער האשפות. 1000 אמה זה הרבה: כל ההיקף של החומה (לפי הממצאים בימינו) הוא קצת יותר מ4000 אמה, כך ש1000 אמה זה כמעט רבע מהיקף החומה. מכאן: אם שער הגיא היה בחומה המערבית אז שער האשפות היה בחומה הדרומית, ואם שער הגיא היה בחומה הדרומית אז שער האשפות היה בחומה המזרחית או קרוב לפינה הדרום-מזרחית. בדקתי את שתי האפשרויות, והגעתי למסקנה שהאפשרות הראשונה יותר הגיונית (יותר קל לסדר את האתרים בחומה לפיה), כלומר: שער הגיא היה בחומה המערבית ושער האשפות היה בחומה הדרומית.

רמז נוסף אפשר לקבל מהמושג "פינה" (ג24 ג31 ג32) ו "מקצוע" (ג19 ג20 ג24 ג25). ע"פ 'דעת מקרא', פינה היא זוית ישרה בצד החיצוני של החומה, ומקצוע הוא זוית ישרה בצד הפנימי של החומה.

  • הפינה שבפסוק ג24 נזכרת אחרי שער האשפות (שבחומה הדרומית), ולכן היא חייבת להיות הפינה הדרום-מזרחית. הפינה השניה (ג31 ג32) חייבת להיות הפינה הצפון-מזרחית.
מפסוקים ג19 עד ג25 נראה שהיו שני מקצועות, כלומר: היתה חומה פנימית באזור הדרום-מזרחי של העיר: היא יצאה מהחומה הדרומית לכיוון צפון (המקצוע הראשון), ואז פנתה מזרחה והתחברה לחומה המזרחית (המקצוע השני).

מכיוון שהפינה הראשונה היא הפינה הדרום-מזרחית, ובין שער האשפות לבינה נזכרו הרבה מקומות - נראה ששער האשפות היה רחוק יחסית מהפינה, כלומר - הוא היה בחלק המערבי של החומה הדרומית. מצד שני, כמו שאמרנו קודם, היו 1000 אמה של חומה בינו לבין שער הגיא שבחומה המערבית. מכאן אפשר להסיק ששער האשפות היה בערך באמצע החומה הדרומית, ושער הגיא היה בערך באמצע החומה המערבית.

מכיוון שהפינה השניה היא הפינה הצפון מזרחית, ושער הצאן נזכר מייד אחריה - אפשר להסיק ששער הצאן היה בחומה הצפונית, בצד המזרחי שלה (ליד הפינה).

בפרק יב, בין החומה הרחבה לשער הישנה נזכר "שער אפרים" . בפרק ג, בין החומה הרחבה לשער הישנה נזכר "כיסא פחת עבר הנהר" (ג7). מכאן אפשר להסיק שכיסא פחת עבר הנהר היה ליד שער אפרים { יש אומרים שהכיסא הזה הוא כיסא שישב עליו פחת עבר-הנהר כאשר ביקר בירושלים (עזרא ה ג). ויש אומרים שביהודה שלטו שני פחות: פחת יהודה ופחת עבר-הנהר (ע' מלבי"ם) }.

במלכים ב יד יג מסופר על יואש מלך ישראל: "ויבוא ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים בשער אפריים עד שער הפינה, ארבע מאות אמה" . מכאן אפשר להסיק ששער אפרים וכיסא פחת עבר הנהר היו במרחק של 400 אמה מאחת הפינות. איזו פינה בדיוק?

בירמיהו לא לז כתוב "הנה ימים באים, נאום ה', ונבנתה העיר לה', ממגדל חננאל" עד "שער הפינה" . נראה מכאן ששער הפינה היה רחוק יחסית ממגדל חננאל. מגדל חננאל היה סמוך לשער הצאן (ג1), שליד הפינה הצפון-מזרחית, ולכן לא סביר ששער הפינה היה בפינה הצפון-מזרחית.

בנחמיה ג, "כיסא פחת עבר הנהר" נזכר לפני "שער הגיא" , שהיה בערך באמצע החומה המערבית. לכן יש שתי אפשרויות: או ששער הפינה היה בפינה הצפון-מערבית (ושער אפרים היה בחומה הצפונית), או שהוא היה בפינה הדרום-מערבית (ושער אפרים היה בחומה המערבית). אני לא יודע להכריע בין שתי האפשרויות; המפרשים (ע' 'דעת-מקרא') תומכים באפשרות הראשונה (שער אפרים היה בחומה הצפונית). בכל מקרה, נראה לי ששער הפינה כבר לא היה קיים בימי בית שני, כי הוא לא נזכר בספרים מהתקופה.

גילינו כבר את המיקום של כל האתרים המרכזיים בחומה. עכשיו ננסה להבין עוד כמה פרטים.

בנחמיה ג כה - ג27 נזכר שלוש פעמים "המגדל היוצא" . מאחר ששלוש קבוצות שונות בנו כנגד המגדל הזה, נראה שזה היה מגדל גדול. ואכן בפסוק ג27 הוא נקרא "המגדל הגדול היוצא" .

בנחמיה ג נזכרו שתי בריכות, זו ליד זו: "בריכת השלח לגן המלך" (ג15) ו "הבריכה העשויה" (ג16). גם בספר ישעיהו נזכרו שתי בריכות: "הבריכה התחתונה" (ישעיהו כב ט) ו "הבריכה העליונה" (ישעיהו ז ג). לבריכה העליונה היתה תעלה (ישעיהו ז ג). בריכה ותעלה נזכרו גם במלכים ב כ כ, בתיאור מעשיו של חזקיהו: "אשר עשה את הבריכה ואת התעלה ויבא את המים העירה". מכאן נראה, שהבריכה העשויה היא הבריכה העליונה: היא נקראה "העשויה" כי חזקיהו "עשה" אותה, והיא נקראה "עליונה" כי היא היתה במקום גבוה (לכן היה צורך בתעלה מיוחדת שתביא אליה מים).

"עלות הנשק" (ג19) היא אולי עליית הנשק - חדרון (עלייה) שבו היו הגיבורים מ "בית הגיבורים" (ג16) שומרים את הנשק שלהם.

אספנו כבר מספיק מידע כדי לצייר תרשים סכימטי של חומת ירושלים.

לסיום נזכיר שתי נקודות שנשארו פתוחות:

התרשים מניח ששער הגיא היה בחומה המערבית ושער האשפות היה באמצע בחומה הדרומית, אבל זה לא בטוח - ייתכן ששער הגיא היה בחומה הדרומית ושער האשפות היה קרוב יותר לחומה המזרחית.
התרשים מניח ששער אפרים היה בחומה הצפונית, אבל זה לא בטוח - ייתכן ששער אפרים היה בחומה המערבית.

צריך לבדוק גם את האפשרויות האלו ולראות איזה תרשים מתקבל.

  אזהרה: התרשים סכימטי ביותר ואינו מסתמך על מידע ארכיאולוגי או גיאוגרפי כלשהו!

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובותעריכה

מאת: רבקה

אני מעונינת להכין לתלמידים ביסודי פעילות על חומת נחמיה.

הכנתי חידות על השערים והמגדלים וחפשתי תרשים שממנו יצאו קישוריות לחידות.

אשמח לקבל את רשותך לשימוש בתרשים -( ללא התשובות)לצורך זה.

בברכה רבקה.

מאת: אראל
בהצלחה!

מאת: יסמין
מי מבין שערי ירושלים נבנה מחוץ לחומה?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/ewn/xomt_yrujlym