ביאור:ושננתם ביצה ה משנה ג

משנה ג'

הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֶה, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. כֵּלִים הַמְיֻחָדִין לְאֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיֻחָדִין, הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין:

הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים דין בהמתו של אדם וכליו הוא כדינו של האדם עצמו – כשם שלאדם אסור לצאת מעבר לתחום של אלפיים אמה, כך גם אסור לכליו ובהמתו לצאת מעבר לתחום אלפיים אמה. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֶה, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים אדם שמסר את בהמתו ביום טוב לבנו או לרועה, דינה של הבהמה היא כדין הבעלים ולא כדין הרועה או הבן, ולכן אם הבעלים לא עירבו עירוב תחומין, אסור לבהמה לצאת מעבר לתחום, גם אם הבן או הרועה השומרים עליהם עירבו. כֵּלִים הַמְיֻחָדִין לְאֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיֻחָדִין, הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין אם כלים מסוימים מיוחדים דווקא לאחד האחים, דינם של כלים אלה הוא כדין האח שכלים אלה מיוחדים לו ולא כדין שאר האחים, אך אם הכלים אינם מיוחדים דווקא לאח אחד, דין הכלים כדין מי שמחזיק בהם באותו הזמן. לדוגמא: בגדים שמיוחדים דווקא לאחר האחים ואותו אח לא עירב עירוב תחומין, גם אם אח אחר לובש בגדים אלה והוא עירב עירוב תחומין, אסור להוציא את הבגדים אל מחוץ לתחום: