ביאור:ושננתם ביצה ד משנה א

משנה א'

הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקֻּפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה:

הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקֻּפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו אדם המוליך ביום טוב כדים ממקום למקום, אסור לו לעשות זאת על ידי ששם את הכדים בסל או בקופה (כלומר: סל גדול), משום שאופן זה של הולכה הוא כדרך שמוליכים בחול, אלא מוליך את הכדים על כתפיו או בידיו לפניו, וכך ניכר הדבר שמוליך אותם לצורך יום טוב (שהרי אם לא היה מוליך אותם לצורך יום טוב, היה מוליכם בסל או קופה). וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ גם אדם המוליך ערמת תבן – לא יוליך את התבן על ידי שמפשיל את הקופה מאחוריו, משום שכך הוא עושה בחול, אלא מביא את התבן בידו, ועל ידי שינוי זה ניכר הדבר שמוליך את התבן לצורך יום טוב. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה מותר להביא את התבן מערמת התבן שנערמה לצורך הסקה, אך אסור להביא את התבן מעצים שנמצאים ברחבה שנקראת "מוקצה" משום שאין בדעתו להשתמש בעצים אלה ביום טוב: