ביאור:ולא יספו - ויצר

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[מתוך דיון "נס מיותר" בהנחיית לאה פ ואורית טורם]

במלכים ב ו כג כתוב "ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל", ומייד אח"כ כתוב – "ויהי אחרי-כן ויקבוץ בן-הדד את כל מחנהו ויעל ויצר על שומרון" - איך זה ייתכן?!

"גדודי ארם" – הכוונה לחיילים הקרביים: הם לא יספו עוד לבוא בגבול ישראל (ייתכן שקיבלו הלם-קרב...). ולכן כשבן-הדד רצה להילחם בישראל הוא נאלץ לקבוץ "את כל מחנהו" – את כל ה'ג'ובניקים' שבדרך-כלל יושבים במחנה ולא נלחמים; או לעשות גיוס מילואים כללי.

לפני הארוע הזה – כל גדוד ארמי קטן יכל להיכנס לארץ-ישראל ולהסתובב בה באופן חפשי, כאילו שזו הארץ שלו (גם בפרק הקודם כתוב "וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה" – מלכים ב ה ב). ארץ-ישראל היתה כבושה לגמרי בידי ארם. המצב הזה כבר לא נמשך: "ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ-ישראל". בפעם הבאה שארם רצו להילחם בישראל הם היו צריכים כבר לאסוף את כל הצבא ולצור על שומרון בצורה מסודרת – הם לא יכלו לשלוח גדודים קטנים.
אפשר לפרש שהמילה "עוד" משמעה "לזמן קצר", כמו שכתוב על השיכור (משלי לא) "ישתה וישכח רישו, ועמלו לא יזכור עוד": גם שם הכוונה היא שהשיכור ישכח את עמלו לזמן קצר (עד שיתפכח).

{{צ|

מקורות

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה בנח"ת שבת חשון נ"ט וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-04-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-2324