ביאור:ולא אץ לבוא כיום תמים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יהושוע פרק י, פסוק יג:

וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו--הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.

מצודת דוד

כיום תמים - רצה לומר, נתעכב לעמוד במקום אחד כשעור יום שלם שהוא כ"ד שעות

כך פירשו רוב הפרשנים המסורתיים, ואילו אני חושב שאפשר לקרוא את זה גם אחרת, פשוט יותר –

השמש לא אץ לבוא כיום רגיל, כיום שלם, אלא הרחיבה את הזמן שלו, התעכבה – ולא נאמר בכמה

תגובות

הנה המקורות החשובים לעניין זה:

יהושע פרק י

יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו--הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. יד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יְהוָה, בְּקוֹל אִישׁ: כִּי יְהוָה, נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. {ס}

יהושוע פרק י, פסוק יב

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.

• רש"י

o אז ידבר - אמר שירה תחת השמש, לפי שאמר לשמש דום, דום מלומר שירה, וכל זמן שהוא דומם, עומד ואינו מהלך, שבכל עת הילוכו הוא אומר שירה: ופשוטו של מקרא, דום לשון המתנה, כמו (שמואל א יד ט), אם כה יאמרו אלינו דומו, וכן (תהילים לז ז), דום לה'

o וירח בעמק אילון - אותו שעה היה הירח עומד כנגד עמק אילון, והוא רחוק מגבעון, שהרי גבעון בגבול בנימין, ואילון בגבול דן

• מצודת דוד

o וירח בעמק אילון - כי אז כבר עלתה הירח ועמדה נוכח עמק אילון, ואמר לה שגם היא תמתין במקומה ולא תלך מהלכה, ואולי חשש שאם תלך הירח מהלכה תבוא נוכח השמש במקום עמידתו ותאפיל אור השמש

o שמש בגבעון דום - כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון, וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה, ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו, וימתין עוד נוכח גבעון במקום שהוא עומד

o ויאמר - הוא הדבור האמור למעלה, ועל שהפסיק בדברים, אמר שוב ויאמר

o לה' - בשם ה' ובשליחותו

• מצודת ציון

o תת - מלשון נתינה

o דום - המתן, כמו (שמואל א יד ט) דומו עד הגיענו אליכם

יהושוע פרק י, פסוק יג

וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו--הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.

• רש"י

o הלא היא כתובה - דבר זה נכתב בתורה שאמר לו יעקב ליוסף (בראשית מח יט), זרעו של אפרים יהיה מלא וגו', אימתי, ביום שעמדה חמה ליהושוע, נתמלא כל העולם שמעו של יהושוע, ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים

• מצודת דוד

o כיום תמים - רצה לומר, נתעכב לעמוד במקום אחד כשעור יום שלם שהוא כ"ד שעות

o ולא אץ לבוא - לא היה ממהר לשקוע, כדרכו מעולם למהר לבית שקיעתו, ללכת בהתמדה מבלי עמידה.

o בחצי השמים - רצה לומר, לפי הנראה בהאופק ההוא

o ויעמוד השמש - עכשיו מפרש המקום שעמד בה

o הלא היא - הדבר ההיא הלא כתובה בהבטחה בספר הישר, והיא התורה, שנאמר בה על אפרים (בראשית מח יט) וזרעו יהיה מלא הגוים, והוא היום הזה שעמדו השמש והירח ליהושוע הבא מזרעו, ונתמלא כל העולם שמעו

o עד יקום - עד אשר השלימו ישראל להתנקם מאויביו

o וידום השמש - רצה לומר, כן היה, שעמדו השמש וירח במקומם

• מצודת ציון

o אויביו - מאויביו

o אץ - ענין מהירות, כמו (משלי יט ב)ואץ ברגלים

o לבוא - לשקוע, כמו (בראשית כח יא)כי בא השמש

o תמים - מלשון תם ושלם

יהושוע פרק י, פסוק יד

וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יְהוָה, בְּקוֹל אִישׁ: כִּי יְהוָה, נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. {ס}

• מצודת דוד

o כי ה' - הפלא הזה נעשה בעבור שה' נלחם לישראל, ובעבורם עשהו

o כיום ההוא - להיות בו פלא כזה לשמוע וגו' כאשר שמע בקול יהושוע להעמיד השמש והירח

סדר עולם רבא פרק יא

רבי יוסי אומר יום השבת היתה מלחמה של יריחו. ושל עי ושל גבעון היו בתוך ג' חדשים. בג' בתמוז (יהושע י יב): "ויאמר לעיני כל ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". (שם, יג) "וידום השמש וגו'" רבי יוסי אומר יום התקופה היה למדנו שר"ח ניסן של אותה שנה הוא היה יום התקופה.

דברים רבה י ב

זש"ה (קהלת ג, יד): "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וגו'" א"ר יוסי בן זמרא מהו "עליו אין להוסיף וגו'" כך אמר הקב"ה מתחלת ברייתו של עולם (בראשית א, ט): "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד וגו'" ומפני מה כתיב (עמוס ה, ח): "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" שייראו מלפניו שיהיו הבריות יראים מלפניו למה"ד למדינה שמרדה במלך מה עשה המלך הביא לגיון אחד קשה והקיפה כדי שיהיו בני המדינה רואין אותו ומתיראין מלפניו.

ד"א כך ברא הקב"ה את עולמו יום שיהא יום ולילה שיהא לילה. בא יעקב ועשה את היום לילה ששקע לו הקב"ה את השמש שלא בעונתה שנאמר (בראשית כח, יא): "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" בא יהושע ועשה הלילה יום שנאמר (יהושע י, יב): "שמש בגבעון דום" הרי שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו.

ד"א כך ברא הקדוש ב"ה שיהא הים ים. ושתהא היבשה יבשה. בא משה ועשה את הים יבשה שנאמר (שמות יד, כט): "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" בא אלישע ועשה את היבשה ים שנאמר (מלכים ב ג , טז-יז): "כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים וגו' והנחל ההוא ימלא מים".

כך ברא הקב"ה את החורף שיהא חורף ואת הקיץ שיהא קיץ בא אליהו ועשה את החורף קיץ שכן כתיב (שם א יז, א) "חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי" בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (ש"א יב, יז): "הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר".

ד"א כך ברא הקב"ה את העליונים לעליונים ואת התחתונים לתחתונים שכך כתיב (תהלים קטו, טז): "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" בא משה ועשה את התחתונים לעליונים ואת העליונים לתחתונים שכך כתיב (שמות יט, ג): "ומשה עלה אל האלהים וגו' וירד ה' על הר סיני".

ד"א כך ברא הקב"ה שמים וארץ שיהיו מקלסים אותו מנין שנאמר (תהלים יט, ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" כיון שבא משה שיתק אותן מנין שנאמר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם":

פרקי דרבי אליעזר נא

שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת, וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת... מה עשה יהושע? פשט את ידו לאור השמש ולאור הירח, והזכיר עליהם את השם, ועמד כל אחד ואחד במקומו ששה ושלושים שעות, עד מוצאי שבת... וראו כל מלכי ארץ ותמהו, שלא היה כמוהו מיום שנברא העולם, שנאמר "ולא היה כיום ההוא"

עבודה זרה כה א

(יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנא' (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים והיכא רמיזא(בראשית מח, יט) וזרעו יהיה מלא הגוים [אימתי יהיה מלא הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע (יהושע י, יג) ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים וכמה א"ר יהושע בן לוי עשרים וארבעה [שעי] אזיל שית וקם שית אזיל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים ר' אלעזר אמר שלשים ושית אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה [שנאמר] ולא אץ לבוא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים [הוה] א"ד בתוספתא פליגי ר' יהושע בן לוי אמר עשרים וארבעה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר"א אמר שלשים ושש אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה ולא אץ לבוא כיום תמים ר' שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם עשרים וארבעה אזיל שית וקם כ"ד מקיש עמידתו לביאתו מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא (דברים ב, כה) אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע (יהושע י, יב) ביום תת ה' את האמורי ר' שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה (דברים ב, כה) אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו דכתיב (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו כתיב (שמואל ב א, יח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו והיכא רמיזא יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת ר"א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' והיכא רמיזא ידיו רב לו ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת ר' שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב (שופטים יז, ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכא רמיזא (שופטים ג, ב) למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זו קשת ומנלן דביהודה כתיב דכתיב (שופטים א, א) מי יעלה לנו (בתחלה) אל הכנעני להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה (שמואל א ט, כד) וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול מאי והעליה ר' יוחנן אומר שוק ואליה מאי והעליה דמסמכא שוק לאליה ורבי אלעזר אומר שוק וחזה מאי והעליה דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי בעי אנופי ומנפי ליה ורבי שמואל בר נחמני אמר שוק ושופי מאי והעליה שופי עילויה דשוק קאי:

לא תתייחד אשה עמהם:

במאי עסקינן אילימא בחד דכוותה גבי ישראל מי שרי והתנן לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים

סיכום הדף היומי - עבודה זרה כה

(כה. שורה ראשונה - כו. במשנה)

חלק א - אגדות, שגם בהם מחלוקת בין ר"א לר' שמואל ב"נ

א. שמש בגבעון דום

A. "...הלא היא כתובה על ספר הישר" - רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות שנקראו ישרים) - "וזרעו יהיה מלוא הגוים" (- משהו שכל הגוים ישמעו עליו).

B. לכמה זמן השמש נעמדה

כולם מבינים ש: 1. היו שתי עמידות: באמצע היום - "ויעמוד השמש בחצי השמים", ושוב בערב - "ולא אץ לבוא כיום תמים". 2. "יום תמים" = 24 שעות..3. ריב"ל - 24, ר"א - 36, ר' שמואל ב"נ - 48.

שיטה ראשונה - הדעות שנראה הם הסה"כ של שעות השמש, כולל הרגילות.

ריב"ל - זמן העמידה - 6 שעות + 6 שעות, בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 24 (="יום תמים")

ר"א - זמן העמידה - 12 + 12 (זה "יום תמים"), + 12 רגילות, סה"כ 36.

ר' שמואל ב"נ - העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12 (שלא תהיה פחותה מהשעות הרגילות), + 12 רגילות, סה"כ 48.

שיטה שנייה - כנ"ל, אך זה לא כולל את הרגילות (כל שיטה עולה ב-12):

ריב"ל - זמן העמידה - 12 שעות + 12 שעות (=24, "יום תמים"), בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 36

ר"א - זמן העמידה, העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12, סה"כ 36, + 12 רגילות, סה"כ 48.

ר' שמואל ב"נ - שתי העמידות 24 (שניהם "יום תמים"), סה"כ 48, + 12 רגילות, סה"כ 60.

C. ברייתא - עוד ארועים בהם השמש עמדה

a. נקדימון בן גוריון שהיה חייב חוב מים לפני השקיעה.

b. במשה (לפני מלחמת סיחון) - "הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"

איך לומדים משם -

1. גז"ש ליהושוע "אחל גדלך" (לפני חציית הירדן).

2. גז"ש ליהושוע - "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי... שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".

3. מהפשט - ניצחון שכל העמים שומעים עליו.

D. קושיא - "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה', בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה', נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"?

תשובה - לא היה: 1. ארוך כל כך. 2. אבני ברד.

ב. קינת דוד על שאול ויהונתן -

"וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" -

רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות הישרים כנ"ל) - יעקב ליהודה "ידך בעורף אויבך" - ובקשת היד סמוכה לעורף.

ר"א - זה רמוז בספר דברים ("ועשית הישר והטוב") - בברכת משה - "ידיו רב לו" - בקשת צריך שני ידיים.

ר' שמואל ב"נ - זה רמוז בספר שופטים ("איש הישר בעיניו יעשה") - "לְלַמְּדָם, מִלְחָמָה"- ולחימה בקשת צריכה לימוד.

ג. האוכל ששאול קיבל

"וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל" -

רי"ח - שוק ואליה, ר"א - שוק וחזה, ר' שמואל ב"נ - שוק וכף הירך.

מו"נ, החלק השני - פרק ל"ה

ואל יטעה אותך מה שנאמר בדבר עמידת אור השמש ליהושע במשך אותן שעות: ויאמר לעיני ישראל (יהושע י', 12), שכן לא אמר: כל ישראל, כמו שנאמר לגבי משה8. וכן אליהו בהר הכרמל במתי מעט9. אמרתי10 "אותן השעות", מכיוון שנדמה לי באשר לדברו כיום תמים (יהושע י', 13) שהוא כיום הארוך ביותר. כי תמים הוא שלם. כאילו אמר: אותו יום היה בעיניהם בגבעון כיום הארוך ביותר מימי הקיץ שם11.

-- hagai hoffer, 2011-04-06 17:16:35

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-04-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0610_1