ביאור:וירא א-להים את האדם כי טוב?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
- בסיפור בריאת העולם, בסוף יום השישי, היינו מצפים שיופיע המשפט: "וירא א-להים את האדם כי טוב". אבל הוא לא מופיע שם. לעומת זאת, בבראשית ו יש משפט מאד דומה: " "וירא" ו בני ה "א-להים" "את" בנות "האדם" "כי טוב" ות הנה"! אני לא יודע מה המשמעות של זה, אבל אולי זה מרמז שאפשר לראות את כל הסיפור של "בני הא-להים" באור יותר חיובי מהמקובל (כדוגמה לפירוש שלילי ע' במאמר " נפילת בני הא-להים ").
-
- ביקשתי מחבר שלי (פריס סן-ז'רמן - שם בדוי) שיסביר לי את פרשת "בני הא-להים", והוא אמר ש "בני הא-להים" הכוונה לעם-ישראל ( ואף כי באותו זמן לא היו בני ישראל – אפשר לפרש שהכוונה לעם אחר שהיה מקודש לה' באותו זמן) , ו"בנות האדם" הכוונה לבנות הגויים. בני ישראל בחרו את הטובות שבבנות הגויים, גיירו אותן ונשאו אותן לנשים כדת. זה בכלל לא היה חטא – זה היה מעשה טוב! ולכן אמר ה': "לא ידון רוחי באדם לעולם" – אני לא אכעס עליהם יותר ולא אדון אותם לחובה, כי הם צדיקים. "בשגם הוא בשר" – הם בשר ובכל-זאת הם עושים מעשים טובים. "והיו ימיו 120 שנה" – הם יחיו לאורך ימים ושנים. "הנפילים היו בארץ... המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם" – מהזיווג של בני הא-להים עם בנות האדם נולדו ענקים בתורה, גיבורים במצוות, ובעלי שם טוב. עד כאן דבריו (בערך).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-06