| הבהרה:
|
|
דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.
| |
|
הקטע עוסק בזכות אבות, ובפרט באחז מלך יהודה. בר קפרא טוען שלאחז אין חלק בעולם הבא כי היה רשע ולא קרא אל ה', אולם המדרש מקשה עליו ומביא פסוק שבו אחז נמנה יחד עם שאר מלכי יהודה הצדיקים - עוזיהו, יותם וחזקיהו! אם אחז היה כל כך רשע - מדוע זכה לכבוד הזה? ומביאים כמה תשובות:
- לאחז היתה מידה טובה - בושה. כשהנביא ישעיהו היה בא להוכיח אותו, הוא היה מתבייש מפניו.
- אחז סבל ייסורים - בנו הבכור נהרג במלחמה עם אפרים.
- לאחז היתה זכות אבות "דו כיוונית" - גם אביו יותם היה צדיק וגם בנו חזקיהו היה צדיק (וייתכן שיש קשר בין התשובות - מכיוון שאביו ובנו היו צדיקים, הוא התבייש במעשיו הרעים).
- בהקשר זה מביאים את הפסוק במשלי (משלי יא כא): "יד ליד לא יינקה רע, וזרע צדיקים נמלט". הביטוי "יד ליד" דומה לביטוי "מייד": מי שעושה מעשים טובים, ורוצה לקבל את כל השכר באופן מיידי, הוא אדם רע, כי אינו משאיר זכות אבות לבניו אחריו; אבל אדם צדיק אינו רוצה לקבל את כל השכר מייד, ולכן זרעו נמלט מצרה.
- כך נהגו אבותינו אברהם יצחק ויעקב, שהיו צדיקים והשאירו לנו חלק מהזכויות שלהם, ובזכותם נצא מהגלות, כמו שכתוב בפרשה "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב".
