ביאור:ויקרא רבה כז יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הקטע בא לשבח את מידת הרחמים ולגנות את מידת האכזריות.

הקטע פותח בפסוק (משלי יב י): "יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי". פשוטו של מקרא: כל אדם צדיק צריך להכיר מקרוב את הצרכים והרצונות של בהמותיו ולדאוג לרווחתן החומרית; אכזריות כלפי בהמות היא תכונה המאפיינת רשעים.

המדרש מוסיף ומלמד, שהרחמים על בעלי חיים אינה רק תכונה אנושית, גם הקב"ה בכבודו ובעצמו מרחם על בעלי חיים. המדרש מביא שתי דוגמאות לכך משתי מצוות בתורה:

• (דברים כג ו): "לא תקח האם על הבנים" - רחמים על עופות;
• (ויקרא כב כח): "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" - רחמים על בהמות.

המטרה היא ללמד שמידת הרחמים היא מידה אלהית, שראוי לכל עובד ה' לדבוק בה.

לעומת זאת, האכזריות היא תכונה המאפיינת את אויבי ישראל הגרועים ביותר:

• סנחריב, שהגלה את עשרת שבטי ישראל (הושע י יד): "אם על בנים רטשה"
• המן, שרצה להרוג את כל בני ישראל (אסתר ג יג): "להשמיד להרוג ולאבד"

המטרה היא ללמד שמידת האכזריות היא מידה אנטי-יהודית, מנוגדת באופן קוטבי לערכים של עם ישראל.

המדרש מתאר תהליך היסטורי, שבו האכזריות של הרשעים הולכת ונעשית מתוחכמת יותר ויותר מדור לדור:

• קין - הרג את אחיו מתוך התפרצות של שנאה, ללא תכנון.
• עשו - תכנן להרוג את אחיו אחרי שאביו ימות, כדי שלא יהיו לו אחים נוספים שינקמו את דמו.
• פרעה - תכנן להרוג את בני ישראל לא בבגרותם אלא עוד בילדותם, כדי שלא יספיקו להוליד ילדים.
• המן - תכנן להרוג לא רק את הזכרים אלא את כולם.
• וגוג ומגוג - מתכנן לא רק השמדה פיסית אלא קודם-כל השמדה רוחנית, קודם כל להילחם בה'.