| הבהרה:
|
|
דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.
| |
|
ויקרא רבה א יג
ה' מדבר גם עם נביאים מישראל וגם עם נביאים מעמים אחרים. אולם חכמי המדרש מתארים הבדלים שונים שיש בין הקשר של ה' עם נביאי ישראל לבין הקשר שלו עם נביאי אומות העולם.
- רבי חמא בר חנינא מתייחס להבדל בין הפועל ויקר, המתייחס לאומות העולם, לבין הפועל ויקרא, המתייחס לנביאי ישראל: הראשון מתאר "חצי דיבור", כמו כשאנחנו מדברים עם מישהו ולא לגמרי מרוכזים, הראש שלנו במקום אחר; השני מתאר "דיבור שלם", דיבור שבו אנו נותנים לצד השני את מלוא תשומת הלב.
- רבי יששכר דכפר מנדי מייחס לאותם ביטויים משמעות אחרת: הראשון מזכיר קרי לילה ומציין טומאה, כמו כשאנחנו נאלצים לדבר עם מישהו שדוחה אותנו ואנחנו רק רוצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר; והשני מציין טהרה וקדושה, כמו קריאת המלאכים.
- רבי אלעאי בר מנחם מתייחס לפסוק (משלי טו כט): "רחוק ה' מרשעים, ותפלת צדיקים ישמע": הדיבור עם אומות העולם נעשה רק לעיתים רחוקות, כמו כשאנחנו רוצים להעביר מסר לאדם שנמצא בארץ רחוקה - אנחנו נוסעים רק כשזה באמת חשוב. אבל הדיבור עם ישראל נעשה באופן קבוע ושוטף, כמו שיחה עם השכנים הקרובים אלינו.
- רבי יוסי מתייחס לזמני הדיבור: הדיבור עם נביאי אומות העולם הוא בלילה, ועם נביאי ישראל הוא ביום. הוא מייחס את ההבדל לכך שבלילה בני אדם פרושים זה מזה - ההתגלות לנביאי אומות העולם היא רק באופן פרטי, כל אחד לעצמו; בעוד שההתגלות לעם ישראל היא ביחד, לכל העם.
- רבי חנינא בר פפא מסביר את אותו הבדל באופן אחר: הלילה מציין ריחוק נפשי, 'דיסטנס', כמו מלך שמדבר עם עבדו מעבר לוילון; היום מציין קירבה, כמו מלך המסיר את הוילון כדי לדבר עם עבדו פנים אל פנים.
- גם רבנן מסבירים את ההבדל באופן אחר: הלילה מציין בושה, ה' כביכול מתבייש שהוא צריך לדבר עם נביאי אומות העולם, כמו אדם שהולך למאהבת; היום מציין את הסדר הרגיל והמקובל של הדברים - איש שחי עם אשתו באהבה ובטהרה.
