פתיחת התפריט הראשי

ביאור:ויכוחים על מעמדן של המגילות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בימינו חמש המגילות כלולות בכתבי הקודש, אך בזמן התלמוד, לא היה ברור שיש להתייחס אליהן כאל כתבי-קודש. בתלמוד הבבלי ( מגילה ז. ) יש כמה מחלוקות בנושא זה:

  • "אמר רב יהודה אמר שמואל: [מגילת] אסתר אינה מטמאה את הידים [כלומר: אין בה קדוּשה כמו בספרי תורה]. למימרא דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה? והאמר שמואל 'אסתר ברוח הקודש נאמרה'! נאמרה לקרות ולא נאמרה ליכתוב..."
  • "רבי מאיר אומר: קהלת אינו מטמא את הידים, ומחלוקת בשיר השירים ."
  • "ר' יוסי אומר: שיר השירים מטמא את הידים, ומחלוקת בקהלת ."
  • "ר' שמעון אומר קהלת מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אבל רות ושיר השירים ואסתר מטמאין את הידים..."
  • "תניא, ר' שמעון בן מנסיא אומר: קהלת אינו מטמא את הידים מפני שחכמתו של שלמה היא. אמרו לו: וכי זו בלבד אמר, והלא כבר נאמר ( מלכים א ד ) וידבר שלשת אלפים משל... וכי תימא מימר טובא אמר דאי בעי איכתיב ודאי בעי לא איכתיב, תא שמע ( משלי ל ) אל תוסף על דבריו..." [כלומר, שלמה באמת אמר הרבה משלים בחכמתו, אך רק המשלים שנאמרו ברוח הקודש נכתבו בספר, שהרי שלמה ידע שאסור להוסיף על דברי ה'].

אך עיקר הדיון הוא על מגילת אסתר - האם היא נאמרה ברוח הקודש? חז"ל הביאו כמה הוכחות, אך אף אחת מהן אינה מוחלטת:

1. " "ר' אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (" "אסתר ו ו" ")" "ויאמר המן בלבו" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת מה חשב המן בליבו;

  • אך מצד שני - " "סברא הוא דלא הוה" "איניש דחשיב למלכא כוותיה והאי כי קא מפיש טובא ואמר אדעתיה דנפשיה קאמר" ", כלומר - אפשר לשער מה חשב המן באותו רגע על-פי שיקולים פסיכולוגיים בלבד, בלי רוח הקודש.

2. " "ר' עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (" "אסתר ב טו" ")" "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת שאסתר מצאה חן בעיני כולם .  

  • אך מצד שני - " "דלמא" "כר' אלעזר דאמר מלמד שכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו" ", כלומר - אפשר היה לשמוע, שבכל עם יש אנשים שנותנים לה ציון "10" כשהיא עוברת לידם, ומכאן אפשר להסיק שהיא נחשבה ליפה בעיני כל העמים, למרות שבדרך-כלל לכל עם יש מושגים אחרים של יופי; ואין צורך ברוח הקודש כדי לדעת זאת.

3. " "ר' מאיר אומר:" "אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר ( אסתר ב כב , בקשר למזימתם של בגתן ותרש להתנקש באחשורוש) ויודע הדבר" "למרדכי" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שלמרדכי נודע סוד שלא נודע לאף אחד אחר.

  • אך מצד שני - " "דלמא כרבי חייא בר" "אבא דאמר בגתן ותרש שני טרשיים היו" ", כלומר - אפשר היה לשמוע את בגתן ותרש מדברים ביניהם בשפה מוזרה, ולדעת - מתוך היכרות עם מרדכי - שהוא בקי בכל השפות, ולהסיק מכאן שהמזימה שלהם נודעה למרדכי, ואין צורך ברוח הקודש כדי להסיק מסקנה זו.

4. " "רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (" "אסתר ט י" ")" ""ובבזה לא שלחו את ידם"" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שכל היהודים בכל מדינות המלך אחשורוש, "מהודו ועד כוש" , לא שלחו את ידם בביזה.

  • אך מצד שני - "דלמא פריסתקי שדור", כלומר - ייתכן שהשרים הממונים מטעם המלך בכל אחת מהמדינות דיווחו למלך על כך שהיהודים לא שלחו את   ידם בביזה, והדו"חות התפרסמו ברבים.

5. " "אמר שמואל: אי הואי התם" "הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר ( אסתר ט כז , בקשר להחלטה לחגוג את פורים בכל שנה ושנה)" ""קימו וקבלו" - קימו למעלה מה שקיבלו למטה" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שמשמיים הסכימו לקיים את התקנה הזאת.

  • מצד שני - כפי שכתבו בעלי התוספות, יש פירוש אחר לפסוק זה, שלפיו היהודים "קיימו וקיבלו", כלומר הפסוק מתאר את החלטת היהודים ולא החלטה משמיים.

6. והטענה האחרונה היא - " "ורב יוסף אמר מהכא (" "אסתר ט כח" ") וימי הפורים" "האלה לא יעברו מתוך היהודים רב נחמן בר יצחק אומר מהכא וזכרם לא יסוף מזרעם" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שחג הפורים יישאר לנצח.

תגובותעריכה

זה כל הענין של מגילת אסתר, אנחנו טוענים שהיא נכתבה ברוח הקודש זאת אומרת אין כאן מקריות אלא השגחה פרטית, יש כאן ספור שכולו אמונה, ברם יבוא הטוען ויטען מניין ואז האמוראים מביאים לו כל מיני ראיות, אבל מה ככל הכופורים בעולם יש מילה אחת שאפשר לומר, גם להוכחות סבירות בהחלט והיא -"דילמא"

-- יאיר, 2011-03-20 12:22:40

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/mg07