ביאור:וטוב משניהם את אשר עדן לא היה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
קהלת ד': "2 ושבח אני את-המתים שכבר מתו מן-החיים אשר המה חיים עדנה. 3 וטוב משניהם את אשר-עדן לא היה אשר לא-ראה את-המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש".
תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל,
הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא,
והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא.
נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא.
(תלמוד בבלי עירובין יג ע"ב).
נשאלת השאלה מדוע התווכחו בית הלל ובית שמאי, שהרי זה פסוק מפורש בקהלת. אולי הסיבה היא שלפי דעתם - או לפי דעה אחת שלהם - אין מסתמכים על קהלת, שהרי הוא אומר את כל דבריו מנקודת הראות של המיואש, כפי שאמרתי כבר פעם. אם כך ואם כך, נשאלת עוד השאלה - אם האלוהים טוב והוא ברא את העולם כדי להטיב לברואיו, כיצד ניתן לומר שנוח לו לאדם שלא נברא? החשיבה הדתית נראה לי צריכה להציע - האדם המכוון לטוב טוב שנברא והאדם המכוון לרע רע שנברא. אך יש כמובן עוד הרבה מה להאריך בזה.
תגובות
עריכהוירמיהו אומר -
ירמיהו כ יד: "ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך"
- -- hagai hoffer, 2011-03-10 19:08:42
ספר קהלת פרק ז
(א) טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: ורעת הצדיק מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ על כן מקלל את הִוָּלְדוֹ
ספר איוב פרק ג
(א) אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ: [מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ]
(ב) וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
(ג) יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר:
(ד) הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה:
(ה) יִגְאָלֻהוּ חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם:
(ו) הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא:
(ז) הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל תָּבֹא רְנָנָה בוֹ:
(ח) יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן:
(ט) יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו לְאוֹר וָאַיִן וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר:
(י) כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי:
(יא) לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע:
(יב) מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַה שָּׁדַיִם כִּי אִינָק:
(יג) כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי:
(יד) עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ:
(טו) אוֹ עִם שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף:
(טז) אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר:
(יז) שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ:
(יח) יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ:
(יט) קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו:
(כ) לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אוֹר וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ:
(כא) הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים:
(כב) הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר:
(כג) לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ:
(כד) כִּי לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי:
(כה) כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי:
(כו) לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז:
- -- daian moshe, 2011-03-10 19:32:09
ומצד שני, בתהלים נאמר "אתהלך לפני ה' בארצות החיים".
- -- אראל, 2011-03-11 10:26:52
כשהאדם נולד הוא בוכה וכולם שמחים
כשהאדם מת הוא שמח וכולם בוכים
- -- daian moshe, 2011-03-11 11:22:32
מצד שני, אם היה כל-כך רע לחיות אנשים היו פשוט מתאבדים בהמוניהם.
- -- hagai hoffer, 2011-03-11 11:37:36
רק אדם חי יכול להלל את ה':
- תהלים קטו יז: "לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה"
- ישעיהו לח יט: "חי חי הוא יודך כמוני היום..."
- -- אראל, 2011-03-11 16:12:07
יפה אבל זה מזכיר לי אגב חוברת כלשהי של עדי-יהוה שקראתי פעם ובה הם מסתמכים על פסוקים כאלה ובעיקר על - תהלים קמו ד: "תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו" להוכחת דעתם, כי אין חיים אחרי המוות...
- -- hagai hoffer, 2011-03-12 19:14:18
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-09.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3104_1