פתיחת התפריט הראשי

ביאור:ואלה המשפטים, עין תחת עין, מלאתך ודמעך, לשון נופל על לשון

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת משפטים

"ואלה המשפטים" (שמות, כא', 1).

מפרש רש"י – "(ש"ר) כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש (ס"א המזבח)".

פירוש מלא יותר אנו מוצאים במדרש רבה (סעיף ג') – "ד"א ואלה המשפטים א"ר אבהו בכל מקום שכתוב ואלה מוסיף על הראשונים. ובכל מקום שכתוב אלה פוסל את הראשונים. כיצד (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. ומה פסל שהיה בורא שמים וארץ והיה מסתכל בהם ולא היו ערבים עליו והיה מחזירן לתוהו ובוהו. כיון שראה שמים וארץ אלו ערבו לפניו. אמר אלו תולדות. לפיכך אלו תולדות השמים והארץ. אבל הראשונים לא היו תולדות. כיוצא בו אלה תולדות נח ומה פסל דורו של אנוש ודור המבול וקינן וחבריו. לפיכך אמר (בראשית י) בני יפת גומר ומגוג. וכיוצא בו (שם כה) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם בכור ישמעאל נביות רשעים היו כיוצא בהן. כיוצא בו (שם) ואלה תולדות יצחק בן אברהם מוסיף על הראשונים. על מה שכתוב למעלה הימנו בני ישמעאל. ומי היה זה עשו ובניו שהיה בנו של יצחק. וא"כ י"ל הואיל ואין כתוב אלא ואלה תולדות אף יעקב שהוא תולדות יצחק בכלל עשו. אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ (רות ד) ואלה תולדות פרץ. וטעם גדול יש להם למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא מפני שברא הקב"ה את עולמו. ולא היה מלאך המוות בעולם. ובשביל כך הוא מלא. וכיון שחטא אדם וחוה חסר הקב"ה כל תולדות שבמקרא. וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא שהמשיח עומד הימנו ובימיו הקב"ה מבליע המות שנאמר (ישעיה כה) בלע המות לנצח. לפיכך תולדות השמים והארץ ותולדות פרץ מלא. ולכך תולדות יצחק חסר להוציא יעקב מכלל הרשעים. כיוצא בו (שמות א) ואלה שמות בני ישראל מוסיף על הראשונים. ומי היו אלו שכתב למעלה בני ראובן ובני שמעון. כיוצא בו ואלה תולדות אהרן מוסיף על הראשונים. ומי היו אלו שכתב למעלה כל הפקודים אשר פקד משה ואהרן. מה הראשונים היו צדיקים אף אלו צדיקים. אף כאן ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים. מה שכתוב למעלה (שמות טו) שם שם לו חוק ומשפט".

עניין אחר – מנין ש"עין תחת עין" (שמות, כא', 24) אינה עין ממש, אלא שווה הערך שלה? ראשית ניתן לגזור זאת מהנאמר בסוף ספר ויקרא – לא ניתן להשית כופר על הרוצח, מכאן שאפשר להשית כופר על כל דבר אחר. אבל לא צריך ללכת כל-כך רחוק, שכן התשובה לכך מופיעה ממש בכתוב הסמוך (26) – "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו". זה הוא היוצא בשן ועין, שני איברים שנזכרו ממש בכתוב הקודם.

ולשון נופל על לשון בפרשה? יש שנים. האחד – "כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה וגו'" (שמות, כב', 4), מפרש רש"י – "כולם ל' בהמה", אך מיד בפסוק הבא (5) בא שורש בער במובן העלאת אש – "כי תצא אש... שלם ישלם המבעיר את הבערה". והשני – "או נשבר או נשבה" (שם, 9).

עניין לשוני אחר – "מלאתך ודמעתך" (שמות כב כח), מפרש רש"י – "מלאתך. חובה המוטלת עליך כשתמלא תבואתך להתבשל והם בכורים. ודמעתך. התרומה ואיני יודע מהו לשון דמע". לכך נוכל להוסיף את ההשערה, כי דמע הרגיל הוא דם-העין, כמו שאנו מוצאים כי היין נקרא "דם-ענבים" (בראשית, מט', 11), וזהו מין הפרשה וכן היא התרומה. או אולי גם כן לשון דמע נופל על לשון דמאי – תבואה של עם הארץ, שספק אם הופרשו ממנה תרומות, אף כי במקרה זה נראה שאין להחליף את הא' בע'.

עניין אחר – "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" (שמות, כג', 5), כאן יש מצווה לאהוב את שונאך, כפי שהיא מופיעה בברית החדשה, או כפי שהיא מופיעה בהיפוך בדברי יואב לדוד – "לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך" (שמואל ב', יט', 7).

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0221_3