ביאור:התתכן מרמת יעקב?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים" (הושע, יב', 4).

תחילת פסוק זה מסופרת בבראית כה' ותוצאתו בבראשית כז', בפרשת תולדות, אז גנב יעקב מעשו את ברכתו ביחד עם בכורתו. מעשה זה מציב קושי גדול - וכי אפשר לייחס לאבי האומה את תכונת הרמאות? ואף על פי שהדבר נשה בעצת רבקה אמו. הנה בכל זאת אנו רואים שיעקב נענש על כך ברמאותו של לבן כלפיו ובהדגשתו שם את עניין הבכורה. וכן שמו של יעקב משונה לישראל כפי שמספר הקטע המקביל לחלקו השני של הפסוק כאן. והנה, על פי הבנתי לפחות, הנביא מתייחס לשתי עובדות אלה מחייו של יעקב כטומנות בחובן גרעין שיכול להיות גם שלילי. כאן הוא מוכיח את ישראל על פנייה לעבודה זרה ואומר - "סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל" (הושע, יב', 1). וכן הוא אומר - "כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב" (שם, 8), אף על פי שהכתוב מדבר מכנען וכנראה תוכחת הנביא היא שישראל לומדים מהם. ולגבי האון שבפסוק עוד נאמר - "ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל-יגיעי לא ימצאו-לי עון אשר-חטא (שם, 9). זו היא ההסתמכות על העוצמה האישית ולא על האמונה, ככתוב גם כן - זכריה, ד', 6: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". אם כך שתי אלה, העקבה והאון, הן תכונות המאפיינות את ישראל, אלא שיש להן פנים לחיוב ולשלילה. לחיוב - עקבה היא גם חכמה, כמו שמפורש במקורו, או אף יכול להיות במונהגות-אמת, עקיבה אחר מורי-אמת, והאון אף הוא חיובי אם משתמשים בו נכון, והוא און שבשם ה' ולא כנגדו. תוכחת הנביא אם כך היא שישראל משתמשים בצד השלילי שבפוטנציאל שלהם.

את זאת יש לזכור אף בימינו, כי ישראל יכולים להיות ניכרים בתכונת הקומבינה וה'סמוך', כמו גם בגנבת ברזים ומגבות מבתי מלון, אך יכולים גם להיות ניכרים בכמות פרסי נובל רבים שברשותם, לטוב או לרע.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhoffer1 @ netvision.net.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1312_2