ביאור:התפתחות התפלה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רקע
עריכההמרכז היהודי העתיק ביותר בגולה – הוא בבל.
תחילתו – בגלות הראשונה, היא גלות יהויכין. אח"כ גדל והתעבה בגלות צדקיהו, עם חורבן בית ראשון.
לאחר פחות מ-70 שנה, הכרזת כורש אפשרה לרבים לחזור. בפועל חזרו כ-42,000 (הרוב נשארו).
בתקופת בית שני נמשכה העלייה לארץ.
שלשה מרכזים: בבל - ארץ ישראל - מצרים.
מצרים הושפעו מתרבות יון. עסקו במסחר ומלאכה, וישבו בערים הגדולות.
בבל לא הושפעו מתרבות זרה. ישבו בריכוזים ועסקו בעבודת האדמה.
בשנים 440–460 החלו רדיפות והצקות ליהודי בבל, והחלה הגירה לכיוון הודו וסין, ואח"כ לצפון אפריקה.
עד שנת 641 שולטים מלכי בית ססן הפרסיים בבבל. תחילת תקופת הגאונים, קשה ליהודים.
הופעת האיסלם – בשנת 622 האיסלם בא לעולם.
שנת 638, החליף עומר משתלט על ירושלים (מכריע את הביזנטים).
שנת 641, הערבים המוסלמים ממגרים את ממלכת בית ססן וכובשים את עירק וחלק מאירן.
הח'ליף עומר, המצביא הראשי של חילות האיסלם, מטה חסד ליהודי בבל.
כעת העומדים בראש יהדות בבל:
ראש הגולה – נצר לבית דוד.
הגאונים – ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא.
הגאונים :
עריכה- רב אחאי גאון, מחבר ה"שאילתות". ספר הלכות חשוב, דן בעניינים בודדים ובהקשר לפרשיות שבתורה. (נפטר 762)
- רב יהודאי גאון - הראשון שכתב ספר הלכה – "הלכות פסוקות" – פעיל מאוד בהשלטת התלמוד הבבלי כתלמוד של ישראל כולו.
- רב שמעון קיירא – (840) : בעל "הלכות גדולות" מהעיר בצרה הקרובה לסורא. - ספר הלכות לפי הסדר התלמודי.
- רב עמרם גאון סורא (853-871): סידור רב עמרם לימי חול שבת וחג. מלבד נוסח התפילות סידר רב עמרם הוראות והלכות בדיני תפילה.
- רב סעדיה גאון : מגדולי חכמי התורה והספרות הרבנית , מפרש המקרא , הוגה דעות ופייטן. תמך בחכמי בבל במחלוקת עם חכמי א"י בנושא הלוח. מחלוקת בקביעת פסח.
- רב שרירא גאון : מתמנה לגאון בשנת 968 , אביו של רב האי גאון – אחרון גאוני בבל. "איגרת רב שרירא גאון" תיאור היסטורי (לקהילת קירואן) בנושא כיצד נכתבו המשנה, הברייתות התלמוד וכו'. הוא מוסר שמות ומפרט במיוחד על תקופת הגאונים.
- רב האי גאון (1000 – 1038) - ראש ישיבת פומפדיתא. בנו של רב שרירא ויד ימינו. עיקר גדולתו בהלכה, כתב אלפי תשובות. ספרו הגדול "המקח והממכר".
הגניזה הקהירית
עריכה- – נמצאה בעליית בית הכנסת של עזרא – בפוסטאט, פרבר של קהיר. שם הורו תורה הרמב"ם וגדולים אחרים. הגניזה נמצאה בקצה עזרת הנשים, אין בה דלת וחלונות וניתן להגיע אליה רק בסולם דרך פתח בתקרה (מלומד בשם שכטר הוציא 10,000 דפים משם והעבירם לאנגליה).
התפילה
עריכה- בימי בית ראשון אין תפילות קבועות – אלא רק כאשר הציבור שרוי בצער.
- לאחר חורבן בית ראשון משבטלו הקורבנות – החלו להופיע בתי כנסיות ותפילות. למשל בספר דניאל (ו,י"א) נאמר במפורש שהוא התפלל שלוש פעמים ביום.
- בימי בית שני – חזרה עבודת הקורבנות וקבלו עליהם את התפילה. גם בבית המקדש היה בית כנסת (יומא ז א).
- אנשי הכנסת הגדולה תיקנו: ברכות ותפילות, קידוש היום בשבת וביום טוב, והבדלות. וכן אמרו: "מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים – תיקנו 18 ברכות על הסדר" (מגילה יז ב).
- בית כנסת היה קיים כבר בתקופת בית שני, תוספתא סוכה (ד,ג).
- לאחר חורבן בית שני – "ונשלמה פרים שפתינו". [הכנסת הגדולה] תיקנו את הברכות שלפני קריאת שמע ושלאחריה, ואת הברכות של תפילת העמידה.
- הסנהדרין שביבנה קבעו שלוש תפילות בכל יום, וכן השלימו בתפילת העמידה את 18 הברכות - כפי שנהוג כיום.
- קביעת התפילה וקיבוע נוסחה – מנוגדים לכאורה לרוח ההלכה (ברכות כח ב): "העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים". אולם בנסיבות שנוצרו הורה רבן גמליאל – נשיא הסנהדרין – שבקביעת הנוסח יש חשיבות רבה לשמירה על אחדות האומה אחרי החורבן.
- סידור רב עמרם גאון – סידור ראשון מלא .
תפילה בע"פ או מתוך סידור
עריכה- רב יהודאי גאון (763) הוא הראשון המזכיר סידורים. הוא מתיר לחזן להשתמש בהם רק בימים שמרבים בתפילות, כגון ביום כיפור, אבל בימים אחרים על החזן להתפלל בעל פה. שהרי אמרו: "כותבי ברכות כשורפי תורה" (תוספתא לשבת).
- אולם אח"כ איסור זה נתבטל.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנ"ך בתאריך 2006-04-07 17:26:58.
תגובות
עריכהמצאתי במקרה את הקובץ מבבל עד הרמב"ם ובדרך כלל יש לשבח את המגמה להתיחס לסביבה ההסטורית שמשמשת רקע להתפתחויות בהסטוריה היהודית הפנימית.
אני רק מתפלא שמחבר הקובץ סבור שדווקא בבבל לא הושפעו מהסביבה הלא יהודית. תלמוד הבבלי מלא אמונות (תפלות) של הפרסים ומאוחר יותר בתקופת הגאונים בהשפעת המוסלמים.
חיים גרנות
קיצור דרך: tryg/mamr/zuckm_tfila