ביאור:התכנסויות אל ירושלים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

[תודה לאלי ממן מנצרת עילית ולעמוס עזריה ממושב בית-גמליאל].

בשתי תקופות בספר עזרא-נחמיה מסופר על התאספות של בני ישראל, כאיש אחד, אל ירושלים:

"בתקופת עזרא ונחמיה - לקריאת התורה (נחמיה ז עב - ח1)"	"בתקופת זרובבל ויהושע - לבניית המקדש (עזרא ב ע - ג1)"
" "ויישבו הכוהנים והלויים והשוערים והמשוררים ומן העם והנתינים , וכל ישראל—בעריהם;" "	" "ויישבו הכוהנים והלויים ומן העם והמשוררים והשוערים , והנתינים—בעריהם ; וכל ישראל—בעריהם." "	" "1" " " "2" "
" "וייגע החודש השביעי, ובני ישראל בעריהם ." "	" "וייגע החודש השביעי, ובני ישראל בערים ;" "	" "3" "
" "וייאספו כל העם כאיש אחד, אל הרחוב אשר לפני שער המים;" "	" "וייאספו העם כאיש אחד, אל ירושלים." "	" "4" "

{ "הערה: צריך לבדוק בעיון את העובדות שנזכרות בהמשך!!!" }

ההבדל העיקרי בין התקופות הוא, שבין התקופה הראשונה לשנייה נבנה בית המקדש. לכן:

בשתי התקופות נזכרים הכהנים והלויים ראשונים. בהמשך נזכרים המשוררים והשוערים, שהיו גם הם לויים, כמו שרואים במקומות רבים בדברי-הימים (ע' במקורון; ע' גם עזרא ב מ-מב). אך בתקופת זרובבל נזכרים " " "מן העם" " " לפני המשוררים והשוערים. אולי הסיבה היא, שתפקידם העיקרי של המשוררים והשוערים היה לשורר ולשמור על השערים בבית-המקדש (ע' בדברי-הימים, כנ"ל). בתקופה הראשונה עדיין לא סיימו לבנות את בית-המקדש, ולכן למשוררים ולשוערים לא היתה 'תעסוקה במקצוע', הם היו מובטלים, ומעמדם היה נמוך יחסית. בתקופה השניה ביהמ"ק כבר היה בנוי, ולכן מעמדם של המשוררים והשוערים עלה. [גם בעזרא ז ז כתוב " " "ויעלו מבני ישראל ומן הכוהנים והלויים והמשוררים והשוערים והנתינים אל ירושלים" " ..." וגם בנחמיה י כט נזכרים " " "ושאר העם הכוהנים הלויים השוערים המשוררים הנתינים " " "].

בתקופה הראשונה היו הנתינים (צאצאיהם של הגבעונים) " "בעריהם" " – בערים נפרדות. אולי גם כאן הסיבה היא, שתפקידם העיקרי של הנתינים היה לשאוב מים ולחטוב עצים לבית המקדש, ובתקופה הראשונה ביהמ"ק לא היה בנוי, ולכן לא היתה להם תעסוקה במקדש והם בנו לעצמם ערים נפרדות וישבו בהן. אבל בתקופה השניה ביהמ"ק כבר היה בנוי, והם חזרו לעבודתם והתיישבו עם בנ"י, ליד ביהמ"ק בירושלים.

הבדל נוסף בין התקופות הוא, שבתקופה השניה היו בארץ יותר יהודים (היו עוד יהודים שעלו עם עזרא ונחמיה), ולכן היה להם יותר כוח:

בתקופה הראשונה – חלק מבנ"י היו " " "בעריהם" " " וחלק היו " " "בערים" " " (כלומר: בערים של גויים, לא שלהם); בתקופה השניה – כל בנ"י היו " " "בעריהם" " " (הם הצליחו להשתלט על כל הערים שישבו בהן).

בתקופה הראשונה נאספו " "העם" " אל ירושלים ובתקופה השניה נאספו " "כל העם" " אל ירושלים - הביטוי מראה שהיו בארץ יותר אנשים [עמוס]. אולי גם המצב הכלכלי והבטחוני בארץ השתפר, והיה קל יותר לאסוף את כל העם.

בפרשת הפילגש בגבעה נאמר " " " ותקהל " " " "העדה כאיש אחד" " ".(שופטים כ א): ע"פ עמוס עזריה, הפועל "ותקהל" נאמר על קבוצה גדולה מאד, כמו שנאמר 'קהל גדול ישובו הנה'. ואכן באותו זמן נאמסו 400000 איש!
בימי עזרא, כשהיה צריך להיבדל מהנשים הנכריות - " " "ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימין ירושלים" " " (עזרא י ט) : האנשים לא היו מעוניינים כל כך להבדל מנשותיהם, ולכן הם לא נאספו "כאיש אחד".

בימי נחמיה בני ישראל כבר לא התישבו רק ביהודה, לכן כתוב בכל עריהם.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 12; לא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-12-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim2/htknsuyot