ביאור:השקעה באנשים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
חברה מסחרית, המעוניינת לגייס הון, יכולה לבחור בין שתי אפשרויות עיקריות:
- לקיחת הלוואה בריבית קבועה מראש;
- מכירת מניות למשקיעים פרטיים או לציבור.
באפשרות 1 החברה מסתכנת, כי גם אם החברה תפסיד, היא עדיין תצטרך להחזיר את כל הקרן עם הריבית.
באפשרות 2, אם החברה תפסיד ותרצה לקנות מחדש את המניות שלה, היא תשלם פחות ממה שקיבלה, כך שהאפשרות הזאת פחות מסוכנת עבור החברה.
על-פי המסורת היהודית, אפשרות 2 היא האפשרות העדיפה, משום שהיא מחלקת את הסיכון בין המלוה (בעל ההון) לבין הלווה (העובד). אולם, כיום, אפשרות זו פתוחה רק לחברות; אנשים פרטיים יכולים לבחור רק באפשרות 1. לדוגמה, אדם שרוצה לממן את לימודיו במוסד להשכלה גבוהה צריך לקחת הלוואה בריבית, שאותה יצטרך להחזיר בכל מקרה, גם אם לא יצליח לסיים את התואר או למצוא עבודה לאחר לימודיו; כל הסיכון מוטל על כתפי הלווה. מטרת ההצעה הנוכחית היא לפתוח את אפשרות 2 - מכירת מניות - גם עבור אנשים פרטיים, הזקוקים לכסף לצורך לימוד מקצוע.
המטרה היא להקים קרן, שתיתן מימון לנזקקים לצורך לימוד מקצוע, ללא סיכון עבורם.
לצורך יישום אפשרות זו, יש להגדיר את ערכה של "מניה" עבור אדם פרטי. דרך אפשרית לבצע חישוב זה היא לפי ההכנסה שהוא צפוי להרוויח מעתה ועד גיל הפרישה. נתונים לגבי הכנסה ממוצעת, לפי גיל ורמת השכלה, אפשר לקבל מהלמ"ס, או מארגונים פרטיים שמבצעים סקרי שכר. נסביר את התהליך בעזרת דוגמה:
- נניח שההכנסה הממוצעת לאדם במשק היא 50 א"ש (=אלף ש"ח), וההכנסה הממוצעת לאדם עם תואר אקדמי היא 100 א"ש בשנה.
- לפי זה, אדם בן 25 ללא תואר צפוי להרויח, מעכשיו ועד גיל הפרישה (65), 2000 א"ש. אם אדם זה מקבל מהקרן סכום של 100 א"ש לצורך לימודים, הוא למעשה מוכר לקרן 5% מהמניות בהכנסה העתידית שלו.
- לאחר 5 שנים הוא מסיים את התואר; כעת נשארו לו רק 35 שנה לעבוד, אבל בכל שנה הוא יכול להרוויח 100 א"ש, כך שההכנסה הצפויה שלו היא 3500 א"ש. הוא קונה מהקרן בחזרה את ה-5% מהמניות שמכר, וערכן הנוכחי הוא 175 א"ש, כלומר, הקרן הרוויחה 75 א"ש, שיוכלו לשמש כדי לעזור לנזקקים אחרים בעתיד.
- מצד שני, אם אותו אדם לא מצליח לסיים את התואר כתוצאה מסיבה אובייקטיבית כלשהי (מחלה, אסון במשפחה, וכו'), ההכנסה הצפויה שלו היא 50 א"ש לשנה, למשך 35 שנים, סה"כ 1750 א"ש. הוא קונה בחזרה את המניות שמכר לקרן, תמורת - 87.5 א"ש, כך שהקרן הפסידה 12.5 א"ש. הפסדים אלה יכוסו ע"י תרומות או רווחים מלווים שהצליחו.
זוהי עיסקה הוגנת יותר כלפי הלווה מאשר הלוואה בריבית. אמנם בחלק מהמקרים הקרן תפסיד, אבל מכיוון שרוב הסטודנטים מסיימים את התואר בהצלחה - ברוב המקרים הקרן תרוויח, הרווחים יכסו את ההפסדים, והקרן תוכל לעזור ליותר אנשים בכל שנה.
ההצעה שלי מתייחסת למקרים רבים נוספים, כגון: מה קורה אם הלווה בורח עם הכסף; מה קורה אם הלווה מתעצל; ועוד. מפאת קוצר המקום לא יכולתי לפרט.
המימון לקרן יבוא מ:
- א. אנשים פרטיים שיש להם כסף שהם לא צריכים כרגע, אך ייתכן שיצטרכו בעתיד. הם יוכלו להפקיד את כספם בקרן, ולבחור את רמת הסיכון הרצויה להם - החל מ-0 סיכון ו-0 ריבית (בדומה לפיקדון בגמ"ח כספים), ועד לסיכון מלא של הכסף, שמאפשר גם להשתתף ברווחים (בדומה לקניית מניות בבורסה). המפקידים יקבלו דיווח מלא על השימוש שנעשה בכספם.
- ב. קרנות או אנשים פרטיים שמעוניינים לעזור לנזקקים - תרומותיהם ישמשו לצורך כיסוי ההוצאות השוטפות וכיסוי ההפסדים.
מתברר שהרעיון כבר קיים ופועל בארה"ב: [[1]]
תגובות Replies
עריכהמקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-31.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tryg/ribit0/isqa_mnyot