ביאור:השכל בוחר בצעיר - נגד הטבע הבוחר בבכור

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור" (בראשית, מח', 14).

מעניין, כי על אף שעניין בכורה הוא בעל חשיבות בתנ"ך - בכור מלשון ביכורים-ראשית ומלשון בכירה-העדפה, קרוב לצליל בחירה, ובשיכול אותיות ברכה, וכן בדינים הוא זה המקבל את כפל הירושה וכיוב' - הרי שבתיאור המקרים באופן עקבי הבכור מנושל מבכורתו והבן המועדף הוא הקטן;

כך בקין והבל, שרק על הבן השלישי, שת, נאמר שנולד בצלמו של אדם אביו;
כך בעדיפות שם על פני אחיו חם ויפת, כשעל-פי גרסה אחת הוא הקטן, אף כי על-פי גרסה אחרת הוא הגדול;
כך ביצחק ובישמעאל;
כך ביעקב ועשו, באופן ברור ביותר;
כך ברחל הצעירה והאהובה לעומת לאה הבכירה והשנואה, יחסית אליה;
כך באחים ער, אונן ושלה, שרק האחרון שרד;
כך בפרץ וזרח בני יהודה - דוד הוא מצאצאי פרץ, כשדוד בעצמו אף הוא הצעיר מאחיו;
וכן גם שלמה בנו צעיר היה מאדניה, שהתיימר למלוך;
ודוגמא נוספת למנהיג - כך גם משה, הצעיר מאחיו אהרן ומרים;
וכך אף יוסף, אשר לו הבכורה, כפי שכותב בעל דברי הימים, בעוד ראובן מקבל נזיפה בברכתו - "פחז כמים אל תותר" וכך גם אחריו, שמעון ולוי - "כלי חמס מכורתם", כשרק יהודה - "אתה יודוך אחיך".

ויש משום הענוה, כמו גם הליכה נגד הטבע הראשוני, בהעדפה משוכלת ומושכלת זו. וכאשר שכלתי שכלתי - יש כאן כפל משמעות, כמובן.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0148_1