ביאור:השוואת הנצרות והיהדות בעיקרים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

' השוואת הנצרות והיהדות בעיקרים '

במאמר זה ארצה לבדוק מה בין היהדות והנצרות בעיקרי הדברים ועד כמה הן דומות או שונות האחת מהשנייה. אראה, כי באופן מפתיע אולי רב הדומה על השונה, עד כי ניתן לומר כי המחלוקת העיקרית היא האם האיש המדובר, ישוע מנצרת, הוא הוא המשיח המיוחל, אם לאו (כשגם על כך ניתן לחלוק, אם מחלוקת זו או לא, כפי שאציין בסוף). ואין מדובר בעצם במחלוקת תיאולוגית עקרונית, ושוב – כנגד הדעה הנפוצה בציבור. אעשה זאת על-ידי שאשווה בין הנאמר בברית החדשה לבין הנאמר בתנ"ך מצד אחד ולדברי חז"ל מהצד השני.

' ואהבת לרעך כמוך '

נתחיל מבדיקת העקרון הגדול של הנצרות, שכך הוא מופיע בתנ"ך:

ויקרא 19 18 לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה׃

ובברית החדשה:

מתי 5 43שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ׃ 44 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ) רֹדְפֵיכֶם׃ 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים׃ 46 כִּי אִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־שְּׂכַרְכֶם הֲלֹא גַּם־הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ־זֹאת׃ 47 וְאִם־תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה־שִׁבְחֲכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ־זֹאת׃ 48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם שָׁלֵם הוּא׃

"ושנאת את אויבך" לא מופי בתנ"ך, אף כי אולי פסוקים מסוימים מעבירים את המסר זה, כגון:

תהילים 139 21 הֲלוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, אֶתְקוֹטָט׃ 22 תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים, הָיוּ לִי׃

וכעיקר הפסוק מופיע בהמשך:

מתי 19 16וְהִנֵּה־אִישׁ נִגָּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר רַבִּי (הַטּוֹב) מַה הַטּוֹב אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה וְאֶקְנֶה חַיֵּי עוֹלָם׃ 17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה־זֶּה תִּשְׁאָלֵנִי עַל־הַטּוֹב אֵין־טוֹב כִּי אִם־אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים וְאִם־חֶפְצְךָ לָבוֹא לַחַיִּים שְׁמֹר אֶת־הַמִּצְוֹת׃ 18 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה הֵנָּה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלֶּה הֵן לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר׃ 19 כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִימֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃

כאן הפסוק מושם בכפיפה אחת עם כתובים מעשרת הדיברות. נשים לב שבמקור הוא פסוק די צדדי, אשר גם הוא בא רק כסיכום וכהסברה לציווי אחר. אם כך, עיקר מה שנעשה פה היא ההדגשה של הכתוב הזה.

עוד בציטוט האחרון אפשר לשים לב, כי ישוע מפריד בינו ובין אלוהים האב, באופן המקשה על התפיסה הנוצרית הרואה אותם כאחד. ניתן לתרץ זאת לשיטתם, כי הדבר נעשה מסיבות חינוכיות וזאת בטרם התגלה ישוע לאנשים כמשיח. אפשר גם לתרץ ולומר, לא לפי הנצרות הקלסית (ויש זרמים המתנגדים לשילוש, כמו עדי ה'), כי הזיהוי של ישוע עם אלוהים הוא מאוחר יותר ומה שהוא אומר שהוא ואלוהים זה אחד, או כניסוח:

יוחנן 12 45וְהָרֹאֶה אֹתִי הוּא רֹאֶה אֶת־שֹׁלְחִי׃

כוונתו אולי כטענתו של הדרוויש הסופי, שבשעת ריקודו מגיע לאקסטזה ולאחדות עם אלוהים, לטענתו.

ועם זאת, ובלי להכנס יותר מדי לעובי קורה זו, יש רמזים לאופיו האלוהי של המשיח גם ביהדות:

"ורוח אלוקים מרחפת על פני המים - זה רוחו של משיח" (בראשית רבה ב, ד).

ויש רמזים בזוהר לשילוש בתורת שלושה הגוונים.

וביתר בירור הפסוק מופיע כעיקר, וכעיקר שני נשים לב, בכתוב הבא:

מתי 22 35וַיִּשְׁאָלֵהוּ חָכָם אֶחָד מֵהֶם לְנַסּוֹתוֹ לֵאמֹר׃ 36 רַבִּי אֵי־זוֹ הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה׃ 37 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֶךָ׃ 38 זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה׃ 39 וְהַשֵׁנִית דּוֹמָה לָהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃ 40 בִּשְׁתֵּי הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל־הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים׃

(וכן מרקוס 12 31).

נשים לב עוד, כי התוספת כאן שאינה במקור היא "ובכל מדעך". אולי נוכל למצוא לזה הד ברדיפת מדענים על שום מדעם שלא היה כשר מבחינת הכנסייה בימי הביניים. ואולם גם ביהדות יש ביקורת כלפי המדע, למשל כנגד תיאוריית האבולוציה של דרווין.

וכן מופי אצל פאולוס ויעקב:

אל הרומים 13 8וְאַל־תִּהְיוּ חַיָּבִים לְאִישׁ דָּבָר זוּלָתִי אַהֲבַת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי הָאֹהֵב אֶת־חֲבֵרוֹ קִיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה׃ 9 כִּי מִצְוֹת לֹא תִנְאַף לֹא תִרְצַח לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה עֵד שֶׁקֶר לֹא תַחְמֹד עִם כָּל־מִצְוֹת אֲחֵרוֹת כֻּלָּן הֵנָּה בִּכְלָל הַמַּאֲמָר הַזֶּה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ׃

גלתים 5 14כִּי כָל־הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בַּמִּצְוָה הָאַחַת הַזֹּאת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃

יעקב 2 8הֵן בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַמֹּלֶכֶת עַל־כֻּלָּן כְּפִי הַכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת׃

והנה, מצווה זו נתפסת כעיקר גם ביהדות, על-ידי הלל הקודם לישוע (על-אף שהייתה ידועה דעה בין הרבים בימי הביניים, כפי שניכר בויכוחיהם עם הנוצרים, כי ישוע למעשה קדום יותר מזמנו הידוע) וגם על-ידי רבי עקיבא המאוחר לו:

וכך מפורש בגמרא (שבת ל"א):

"שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור". "כל מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך".

וכן דברי רבי עקיבא בתלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט"ואהבת לרעך כמוך ר' עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה".

וכן, הנוסח המלא –

"בן עזאי אומר: 'זה ספר תולדות אדם' - זה כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר: 'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר - הואיל ונתבזיתי, יתבזה חבירי עמי; הואיל ונתקללתי, יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן - דע למי אתה מבזה, 'בדמות א-לוהים עשה אותו'" (בראשית-רבה כ"ד, ז).

הלחי השנייה

דבר שני, שנגזר מהעיקר הראשון, היא נמיכות הרוח, או הפניית הלחי השנייה, כפי שמקובל לאפיין את הנצרות בה וכך הדבר מופיע בברית החדשה:

מתי 5 38שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃ 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃

(וכן במקבילות)

יש לציין, ישוע עצמו קיים דבר זה:

מתי 26 67וַיָּרֹקּוּ בְּפָנָיו וַיַּכֻּהוּ בְאֶגְרוֹף וַאֲחֵרִים הִכֻּהוּ עַל־הַלֶּחִי׃ 68 וַיֹּאמְרוּ הִנָּבֵא לָנוּ הַמָּשִׁיחַ מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתָךְ׃

(וכן במקבילות)

וזאת כדי לקיים את הפסוק:

מיכה 4 14 עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת־גְּדוּד, מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל־הַלְּחִי, אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל׃

וכבר מצאנו שקיים זאת נביא:

מלכים א 22 24 וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן־כְּנַעֲנָה, וַיַּכֶּה אֶת־מִיכָיְהוּ עַל־הַלֶּחִי וַיֹּאמֶר אֵי־זֶה עָבַר רוּחַ־יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ׃

(וכן דברי הימים ב 18 23).

וכן מופיע והוא מקורו של העיקרון המוסרי:

ישעיה 50 6 גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים, וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי, מִכְּלִמּוֹת וָרֹק׃ 7 וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר־לִי, עַל־כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל־כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, וָאֵדַע כִּי־לֹא אֵבוֹשׁ׃

או במקום ובניסוח אחרים:

איכה 3 27 טוֹב לַגֶּבֶר, כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו׃ 28 יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם, כִּי נָטַל עָלָיו׃ 29 יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה׃ 30 יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה׃

וכן דברי חז"ל (שבת פח: גיטין לו:):"הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים בייסורין, עליהם הכתוב אומר: 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'".

נראה שאף הם קיבלו את העיקרון הזה.

' טול קורה מבין עיניך '

ועיקרון נוסף סמוך לזה וגם עומד בפני עצמו הוא העיקרון האומר שלא לבקר את זולתך, שהרי חטא מצוי גם בך, או כניסוחו – טול קורה מבין עיניך:

מתוך מילון השפה העברית:

טול קורה מבין עיניך:

קריאה לאדם שבא בטענות לאחרים לראות קודם את פגמיו שלו.

האימרה מופיעה בתלמוד פעמיים (ב"ב טו ב, ערכין טז ב) וכן בברית החדשה (מתי ז 3-5), ונראה שהיתה בעבר ביטוי מקובל ועממי.

הביטוי המלא מופיע בצורה של דו-שיח:

צד אחד מבקש להוכיח את הצד האחר ואומר לו: "טול קיסם מבין עיניך"

(לפי גרסה אחרת: "מבין שיניך").

הצד השני מחזיר לו ואומר: "טול קורה מבין עיניך!" – כלומר: הפגם שלך גדול יותר.

וכך הוא מופיע:תְּמֵהַנִי אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה. אם אמר לו "טול קיסם מבין שִׁנֶּיךָ" אמר לו "טול קורה מבין עֵינֶיךָ"! (ערכין טז)

וכן - במסכת בבא בתרא (טו ע"ב):

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "ויהי בימי שפוט השופטים"? דור שנשפט שופט את שופטיו; אומר לו: "טול קיסם מבין שיניך". אומר לו: "טול קורה מבין עיניך".

וכן – מתי 7 1אַל־תִּשְׁפֹטוּ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִּשָׁפֵטוּ׃ 2 כִּי בַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁפְטִים תִּשָׁפֵטוּ וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מֹדֲדִים יִמַּד לָכֶם׃ 3 וְלָמָּה זֶּה תִרְאֶה אֶת־הַקֵּיסָם בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶל־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ לֹא תַבִּיט׃ 4 וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ הַנִּיחָה לִּי וְאָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם מֵעֵינֶךָ וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינֶךָ׃ 5 הֶחָנֵף הָסֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאַחֲרֵי כֵן רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם מֵעֵין אָחִיךָ׃

(ובמקבילות)

בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ – הוא גם ביטוי מן המשנה (סוטה א ו). במשנה מובאות מספר דוגמאות לביטוי, למשל: "שמשון הלך אחרי עיניו, לפיכך ניקרו פלישתים את עיניו ".

וכן נמצא –"...כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל במומו פוסל. " (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ע עמוד ב).

וכן הביטוי –קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים.

ואולי הוא נגזר של הכתוב 'מכשול עוון נוכח הפנים' ביחזקאל 14 3 בֶּן־אָדָם, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל־לִבָּם, וּמִכְשׁוֹל עֲוֹנָם, נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם׃

וכן נמצא –

ישעיה 59 1 הֵן לֹא־קָצְרָה יַד־יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא־כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ׃ 2 כִּי אִם־עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם, הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ׃

וקרוב לו הביטוי:

מתוך ויקי מילון:

אָסְיָא אַסִּי חִגַּרְתָּךְ

ספרותי תקן את פגמיך לפני שתוכיח אחרים.

"משלמד קצת באותה חכמה איך למצוא תקנה למדווי הנפש ונתאווה לנסותה על בני אדם, שמע בת קול אומרת: 'אסיא אסי חגרתך'" ("והיה העקוב למישור", ש"י עגנון)

פירושו המילולי של הפתגם הארמי הוא "רופא - רפא חגרותך". מקור הפתגם במדרש בראשית רבה: "'וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו' (בראשית ד, כג) רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תבען לתשמיש. אמרו לו למחר המבול בא... אמר להן: נלך אצל אדם... אמר להן (אדם): עשו אתם שלכם והקב"ה עושה את שלו. אמרו לו: אסיא אסי חגרתך, כלום פרשת מחוה הרי מאה ושלושים שנה!" (בראשית רבה, פרשה כג, ס' ד).

גם ביטוי זה בא בברית החדשה:

לוקס 4 23וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן תֹּאמְרוּ לִי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה רֹפֵא רְפָא אֶת־עַצְמֶךָ וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּכְפַר־נַחוּם עֲשֵׂה־כֵן גַּם־פֹּה בְּעִיר מוֹלַדְתֶּךָ׃ 24 וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵין־נָבִיא רָצוּי בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ׃

והביטוי "אין נביא בעירו" שמקורו כאן הפך גם הוא ידוע בעם.

' ציטוטים משובשים ומשמעותם, ביטול המצוות '

ועם זאת, נראה שעיקר ההבדל בין היהדות והנצרות הוא עניין ביטול המצוות. האמנם כך? כך הדבר מופיע בברית החדשה:

אל הרומים 10 4כִּי הַמָּשִׁיחַ סוֹף הַתּוֹרָה לִצְדָקָה לְכָל־הַמַּאֲמִין בּוֹ׃ 5 כִּי־משֶׁה כָּתַב עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה מִתּוֹךְ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם׃ 6 וְהַצְּדָקָה אֲשֶׁר מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה אֹמֶרֶת אַל־תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ מִי־יַעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה לְהוֹרִיד אֶת־הַמָּשִׁיחַ׃ 7 אוֹ מִי יֵרֵד לִתְהוֹם לְהַעֲלוֹת אֶת־הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים׃ 8 אֲבָל מַה־תֹּאמַר קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבֶךָ הוּא דְּבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַשְׂרִים׃ 9 כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ׃ 10 כִּי בִלְבָבוֹ יַאֲמִין הָאָדָם וְהָיְתָה לּוֹ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֹדֶה וְהָיְתָה־לּוֹ לִישׁוּעָה׃ 11 כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ׃

זאת על פי הפסוק:

דברים 30 14 כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.

אך נשים לב כי בברית החדשה מושמטת המילה האחרונה "לעשותו" ולא בכדי, אלא מכיוון שהעיקר אצלם הוא האמונה ולא העשייה.

וגם הפסוק השני מובא בשיבוש, שכן מקורו הוא:

ישעיה 28 16 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ׃

לא יחיש הפך ללא יבוש, אולי מפני שמשמעותו של הראשון הוא סבלנות ואילו לפי הנצרות המשיח כבר בא ואין צורך לסבלנות. מאידך יכול להיות שזו טעות בתום לב, הנובעת מציטוט מתוך הזיכרון. ואולי הייתה לפני הכותב גרסה אחרת של הכתוב, כמו בעניין:

מעשי השליחים 7 14וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל־מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָפֶשׁ׃ 15 וַיֵּרֶד יַעֲקֹב מִצְרָיְמָה וַיָּמָת הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ׃ 16 וַיּוּבְאוּ שְׁכֶמָה וַיּוּשְׂמוּ בַקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם בְּכַסְפּוֹ מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם׃

שכם אולי זו מסורת אחרת. מניין 75 במקום 70 היא גרסת השבעים.

ועוד בעניין ביטול המצוות מסופר:

מעשי השליחים 10 9וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְהֵמָּה הֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וּקְרֵבִים לָעִיר וַיַּעַל פֶּטְרוֹס עַל־הַגָּג לְהִתְפַּלֵּל כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית׃ 10 וְהוּא רָעֵב וַיִּתְאָו לִטְעָם־לָחֶם וּבַהֲכִינָם לוֹ נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה׃ 11 וַיַּרְא אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְהִנֵּה־כְלִי יֹרֵד אֵלָיו כִּדְמוּת מִטְפַּחַת־בַּד גְּדוֹלָה וַיּוּרַד קָשׁוּר בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתָיו עַל־הָאָרֶץ׃ 12 וּבְתוֹכוֹ מִכָּל־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְחַיָּה וָרֶמֶשׂ וְעוֹף הַשָּׁמָיִם׃ 13 וַיְהִי־קוֹל אֵלָיו לֵאמֹר קוּם פֶּטְרוֹס טְבַח וֶאֱכֹל׃ 14 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי כָּל־פִּגּוּל וְטָמֵא׃ 15 וַיְהִי־עוֹד קוֹל אֵלָיו פַּעַם שֵׁנִית לֵאמֹר אֶת־אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹהִים אַתָּה אַל־תְּטַמְּאֶנּוּ׃

ולכאורה ישוע עצמו אומר ההפך:

מתי 5 17אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ 18 כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ 19 לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 20 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃

ונוהגים לתרץ בעיה זו על-ידי הדגשת הכתוב "עד אשר יקוים הכול", ובביאת ישוע קוים הכול.

וכן פאולוס מטיף לקיום התורה על-ידי האמונה:

אל הרומים 3 27וּבְכֵן אַיֵּה תְּהִלַּת הַמִּתְהַלֵּל הֲלֹא אָבָדָה וְעַל־יְדֵי אֵיזוּ תוֹרָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה׃ 28 לָכֵן דָּנִים אֲנַחְנוּ שֶׁבֶּאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה׃ 29 אוֹ הֲרַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הָאֱלֹהִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא׃ 30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה׃ 31 הַמְבַטְּלִים אֵפוֹא אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה׃

ועוד הוא מביא דוגמא מאברהם:

אל הרומים 4 1וּמַה־נֹּאמַר אֵפוֹא עַל־אַבְרָהָם אָבִינוּ מַה־זֶּה הִשִׂיג לְפִי הַבָּשָׂר׃ 2 כִּי אִם־נִצְדַּק אַבְרָהָם מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים לוֹ הַתְּהִילָּה אֲבָל לֹא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 3 כִּי מָה אָמַר הַכָּתוּב וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃

ואילו יעקב מביא גם הוא דוגמא מאברהם אלא להיפוכם של דברים:

יעקב 2 14אַחַי מַה־יּוֹעִיל לְאִישׁ שֶׁיֹּאמַר כִּי אֱמוּנָה בוֹ וּמַעֲשִׂים אֵין בּוֹ הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ׃ 15 אָח אוֹ אָחוֹת כִּי־יִהְיוּ בְעֵירֹם וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם׃ 16 וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר אֲלֵיהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם וְהִתְחַמֲמוּ וּשְׂבָעוּ וְלֹא־תִתְּנוּ לָהֶם צָרְכֵי גוּפָם מַה־תּוֹעִיל זֹאת׃ 17 כָּכָה גַּם־הָאֱמוּנָה אִם־אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא בְּעַצְמָהּ׃ 18 וְאִם־יֹאמַר אִישׁ אַתָּה אֱמוּנָה בְךָ וְלִי מַעֲשִׂים הַרְאֵנִי נָא אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי מַעֲשִׂים וְאַרְאֲךָ אֲנִי מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי אֶת־אֱמוּנָתִי׃ 19 אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא הֱטִיבוֹתָ לְהַאֲמִין גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים בּוֹ וְרֹעֲדִים׃ 20 וְאַתָּה אִישׁ־בָּעַר הֲתַחְפֹּץ לָדַעַת כִּי הָאֱמוּנָה בְּאֵין מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא׃ 21 אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲלֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדָּק בְּהַעֲלֹתוֹ אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃ 22 הִנְּךָ רֹאֶה כִּי־הָאֱמוּנָה עֹזֶרֶת לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הָשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה׃ 23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַתֵּחָשֶׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהוָֹה׃ 24 הִנְּכֶם רֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצְדַּק הָאִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ׃ 25 וְכֵן גַּם־רָחָב הַזּוֹנָה הֲלֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים בְּאָסְפָהּ אֶת־הַמַּלְאָכִים אֶל־בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֵר׃ 26 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף מִבְּלִי נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם־הָאֱמוּנָה מִבְּלִי־מַעֲשִׂים מֵתָה׃

אפשר לומר שבין פאולוס ויעקב יש מחלוקת ואפשר לומר שיעקב פשוט מדגיש את חשיבותם של המעשים, מעשים טובים, גם לאחר ביטולן של המצוות.

כידוע, הברית החדשה מבססת את עיקרון ביטול המצוות על התנ"ך:

אל העברים 8 8כִּי־כֹה אָמַר בְּהוֹכִיחַ אֹתָם הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָֹה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃ 9 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּחַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָֹה׃ 10 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃ 11 וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָֹה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם׃ 12 כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם (וּלְפִשְׁעֵיהֶם) לֹא אֶזְכָּר־עוֹד׃ 13 הִנֵּה כְּשֶׁאָמַר בְּרִית חֲדָשָׁה יִשֵּׁן אֶת־הָרִאשׁוֹנָה וּמַה־שֶּׁהוּא נוֹשָׁן וּמַזְקִין קָרַב קִצּוֹ׃

(על פי ירמיה 31 31-34)

אף כי כך המשכו שם:

ירמיה 31 35 כֹּה אָמַר יְהוָה, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃ 36 אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ, מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ 37 כֹּה אָמַר יְהוָה, אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה, וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃

כלומר מהמשכו נראה שלא החוקים יתבטלו ולא עם ישראל ימאס, כטענת הנצרות בימי הביניים. ואולם גם זאת אפשר לתרץ ולומר כי החוקים לא מתבטלים אלא נכתבים על הלב.

(וראה גם: http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1131_4.html ).

והנה, גם חז"ל סברו ככה:

במסכת נדה דף ס"א ע"ב שנינו:"זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא".

("כדעה זו כן פסקו התוספות, הרמב"ם, הרשב"א, הרא"ש, הטור והשולחן ערוך").

אלא שאלה טוענים שהמשיח הגיע ואלה טוענים שלא.

' האם המשיח כבר הגיע או לא? '

והנה, גם לזה יש דרשת חז"ל מתאימה (לא אכנס להוכחה הנוצרית על-פי הכתובים בתנ"ך):

מסכת עבודה זרה ט א:תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו יצאו מהם מה שיצאו...

תגובות

הברית הישנה הם חוקי התורה אשר אלהים כרת עמנו ברית ללכת בדרך התורה

ובברית החדשה מדובר כמובן על אותם חוקים אך ההבדל הוא שנעשה את המצוות והחוקים בטבעיות מתוך לבנו מבלי להלחם עם עצמנו נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה כי הלב שלנו יעשה את המצוות ביחד עם השכל מבלי שתהיה לנו מחלוקת פנימית בין השכל ללב אם לעשות את המצווה או לא

והנה תוכחות לכנסיה אשר אינם מבינים היטב את דמות המשיח

הנוצרים אומרים כי ספרם ברית חדשה כתוב בספר ירמיהו פרק 31 אך ברית חדשה משמעה חידוש הברית ולא החלפת ברית ולא החלפת והמרת התורה הקדושה כאשר המירו הגויים הנוצרים את חוקות התורה והחליטו כי מותר לאכול חזיר ולא לשמור שבת

חידוש הברית כמוהו כחידוש המלוכה לאמור מדובר באותו מלך ובאותה ממלכה ובאותם חוקים

כאשר בספר שמואל א כתוב: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה:

ההבדל בין הברית הראשונה לברית החדשה הוא שבברית הראשונה על בני ישראל היה לקיים את התורה על פי הראש והשכל גם אם הלב לעתים מתנגד עושים את המצוה בכח גם נגד הלב

אך בברית החדשה שתהיה באחרית הימים נקיים את המצוות מתוך אהבה מלאה ושלמה לאמור מתוך הלב והראש יחדיו ככתוב: על לבם אכתבנה

ולא נדרש ללמוד עוד להביא שכל לראש כי הראש כבר ידע להבין לדעת את כל התורה

ספר ירמיהו פרק 31 כתוב:

(ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה:

(לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהֹוָה:

(לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם:

(לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהֹוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהֹוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד:

האם לדעתכם הימים האלה של אחרית הימים כבר הגיעו הן התורה אינה בקרבכם וטרם כתובה על לבכם

האם כולם יודעים את יהוה מקטנם ועד גדולם

-- daian moshe, 2011-09-09 17:54:18

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-09-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1131_6