ביאור:השגחת ה' הנסתרת במגילת אסתר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
1. "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" - למה דוקא מכאן למדנו ש"כל האומר דבר..."?
2. למה אסתר ביקשה מאחשורוש שיבא למשתה שני? אולי היה קורה משהו בינתיים? (אמנם בינתיים דוקא קרה משהו חיובי - הקריאה בספר הזיכרונות - אך איך היא יכלה לדעת זאת?)
3. למה מודגש הרבה פעמים ש"מרדכי יושב בשער המלך"?
תשובות עריכה
המלחמה בפורים היא בעמלק המטילים ספק בהשגחת ה' בעולם ("אשר קרך", מלשון מקרה. עמלק בגימטריה ספק). משל האמבטיה בא לבטא את זה שעם ישראל היה יכול לתקן את כל העולם על ידי שהראה לו את השגחת ה' ביציאת מצריים, אך עמלק קילקל את הסיכוי הזה.
הנצחון על המן לא היה בכך שתלו אותו, אלא בכך שהיה ברור למרות שלא היו ניסים גלויים שכל המגילה היא נס נסתר. בקריאת המגילה יש חומרה שחייבים לשמוע כל מילה כי לכל פרט במציאות יש משמעות.
(3) גם לפי הפשט "המלך" זה ה', שהרי אחשורוש מופעל על ידו. כך גם ב"שער המלך" זה שערו של ה' - מרדכי תמיד נמצא בהכרה שיד ה' מכוונת את הכל. וזה מה שהרגיז את המן (שמזרע עמלק): "ובכל זמן אשר אני רואה... בשער המלך".
בכל המגילה ה' מוזכר פעם אחת: "ממקום אחר" - המקום - "הינה מקום איתי", שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. ה' מעל העולם והזמן, ולכן יכול להקדים רפואה למכה (גירוש ושתי לפני שבכלל פגשנו את המן).
(2) אסתר בטחה בה' ודחתה את המשתה בעוד יום כי האמינה שבינתיים ה' יעשה משהו.
(1) את זה היא למדה ממרדכי. "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה..." אומרת דבר בשם אומרו. מדגיש את הקשר למסורת ולת"ח וכן הלאה עד לדבר ה', וכך אפשר לראות גם במציאות את יד ה' מכוונת את המאורעות.
צריך לראות באקטואליה את ההכוונה האלוקית וכן לפרש את הדברים מתוך צפיה לגאולה. הרב קוק העדיף גאולה בדרך הטבע על גאולה ניסית למרות שהיה יכול להיות יותר קל עם גאולה ניסית, אך גם גאולה טיבעית, מי שנמצא בשער המלך יוכל לראות את הניסים הנסתרים.
עמלק, מלבד לקרר את האמבטיה בשביל אחרים, קירר גם אותנו. המדרש (תנחומא, כי תצא ט) מסביר שב"זכור את אשר עשה לך עמלק" ה' בעצם מזכיר לנו את החטא ברפידים ששאלנו "היש ה' בקירבנו אם אין". המלחמה בעמלק היא "להתחמם" בחזרה.
מקורות עריכה
- שיחה של הרב קופפלד, אדר תשנ"ט
- מחיית עמלק -מוסרי? ד"ר גבריאל ח' כהן ב"חזון למועד"