ביאור:השאיפה לטוב והפחד מהרע - תכונות יסוד חיוניות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
לאחר כמה פרקים של תוכחות לבני ישראל על כך שאינם שומרים את התורה, אמר להם הנביא (ירמיהו ו טז-יז): "כֹּה אָמַר ה':"
"'עִמְדוּ עַל-דְּרָכִים וּרְאוּ, וְשַׁאֲלוּ לִנְתִבוֹת עוֹלָם, אֵי-זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ-בָהּ, וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם!';"
"וַיֹּאמְרוּ: 'לֹא נֵלֵךְ'."
"וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים, 'הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר!';"
"וַיֹּאמְרוּ: 'לֹא נַקְשִׁיב'."
בפסוקים אלה, ה' כלל אינו דורש מבני-ישראל לקיים את התורה; הדרישות שלו הן הרבה יותר בסיסיות:
1. "אֵי-זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ-בָהּ" - תחליטו איזו דרך טובה עבורכם, ולכו בה;
2. "הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר" - תקשיבו לאזהרות, והינצלו מהרעות שעלולות לבוא עליכם;
לפני שאדם יחליט שהוא רוצה לקיים את התורה, הוא צריך קודם-כל להחליט שהוא רוצה לעשות את מה שטוב בשבילו, ולהימנע ממה שרע בשבילו; זה נראה לנו מובן מאליו, אך ייתכן שעבור האנשים בדורו של ירמיהו, זה לא היה מובן מאליו; הם רצו "לחיות את הרגע", לא לחשוב אם המעשה שלהם הוא טוב או רע, לא לחשוב על התוצאות.
ה' ניסה לתת להם הזדמנות לתקן את דרכיהם - הוא אמר להם "תבחרו דרך כלשהי, לא משנה איזה, העיקר שהיא תהיה טובה בעיניכם - ולכו בה"; אך הם לא רצו, ואמרו "לא נלך";
אז ה' אמר להם "אם כך, לפחות אל תעשו דברים שיגרמו לכם נזק, הקשיבו לאזהרות"; אך הם סירבו ואמרו "לא נקשיב".
מצב כזה כבר אי-אפשר לתקן, ולכן אמר ה' (ו 18-19): "לָכֵן, שִׁמְעוּ הַגּוֹיִם; וּדְעִי עֵדָה, אֶת-אֲשֶׁר-בָּם. שִׁמְעִי הָאָרֶץ -- הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל-הָעָם הַזֶּה, פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם; כִּי עַל-דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ, וְתוֹרָתִי וַיִּמְאֲסוּ-בָהּ": מכיוון שהם כבר אבודים - ה' יביא עליהם את הרעה שמגיעה להם על כך שלא קיימו את תורתו.
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-06-1617