ביאור:הקשר בין יוצרים ישראליים לבין התנ"ך
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יוצרים רבים מגלים קשר עז אל הטקסט התנכי; מעבר לסיבות אחרות, התנ"ך הוא מופת לכתיבה מעולה בעברית, והיוצרים דוברי העברית מיטיבים להעריך זאת; גם יוצרים ישראלים חילוניים מרבים לשלב אזכורים ומובאות מה תנ"ך, ומגלים התמצאות, שמלמדת על התרפקות:
מירה מאיר וספר החידות לילדים "מי הוא זה ואיזה הוא", שֵם הספר נלקח ממגילת אסתר. סיפור מקראי משמש כשלד לרומן בספרים של מאיר שלו: "כימים אחדים" ו"עשו", ובסיפור של קובי אוז: "עבריין צעצוע", עם סיסרא ....
תת-נושאים
עריכהמקורות
עריכהעל-פי מאמר של שלומית אגוזי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-10-21.
תגובות
עריכה
מאת: שלומית אגוזי
נתן זך מצטט פסוק מספר איוב, משחק בסדר המילים ופרט לזה אינו מוסיף הרבה: "אדם לעמל יולד, יולד לעמל... ובני רשף יגביהו עוף" (נתן זך). המקור הוא: "כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף" (איוב ה' 7).
קשה למצוא מחמאה גדולה יותר מיוצר של טקסט אחד לגבי טקסט שני, המובא כמעט ללא שינוי; מי שיוסיף לעיין בספר איוב ימצא, שגם את שם משפחתו המעוברת לקח זך מספר זה: "אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושילם נוות צידקך. והיה ראשיתך מצער ואחריתך תשגה מאוד" (איוב ח ו,7).
מדוע ליוצר מסוים קשר כה חזק לספר זה או אחר בתנ"ך?
רחל מפרשת יותר את סיבותיה שלה:
"תְּנָכי פתוח בספר איוב;
איש יקר, למדנו גם אנו,
לשאת את הרע כשאת את הטוב,
בברכה לאל שהיכנו. "
- מאת: שלומית אגוזי
- דליה רביקוביץ חרזה את 'הוי אדון' עם 'הר החרמון' במצלול שמזכיר דנדון פעמון, והעניקה קונוטציה של אבל לשיר שבתחילה נשמע תמים ועליז:
- "כמה יפה השלג בחרמון,
- הוי אחי והוי אחות,
- בראש החרמון קורא פעמון
- לכל הרוחות!
- כמה נעים הרוח במדבר
- הוי אדון והוי הודו... "
- מי שמכיר את המקור לציטוט יודע כבר עכשיו, שמדובר בקינה ושיר אבל:
- "לכן כה אמר ה' אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: לא יספדו לו: הוי אחי והוי אחות, לא יספדו לו 'הוי אדון והוי הודו'; קבורת חמור יקבר, סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים." (ירמיהו כב יח,19).
- בהמשך השיר של רביקוביץ מתבררת האמת:
- "כי לא יהיה להם יום
- ולא יהיה להם ערב ולילה...
- ובכל מקום שיצאה נשמתם
- קבריהם מטפסים למרום."
- התייחסויות לטקסט שמוכר רק לחלק מהקוראים, למשל על ידי שילוב מובאות מהתנ"ך, מאפשרות ליוצר לבטא מסרים וספקות שאולי אין אפשרות לומר בפה מלא.
- מאת: שלומית אגוזי
- התייחסויות לטקסט שמוכר רק לחלק מהקוראים, למשל על ידי שילוב מובאות מהתנ"ך, מאפשרות ליוצר לבטא מסרים וספקות שאולי אין אפשרות לומר בפה מלא.
- נעמי שמר כתבה:
- "עצוב למות באמצע התמוז...
- כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל...
- הידד אחר הידד נפול יפול... "
- והמקור הוא: "על כן אבכה בבכי... כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל. ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל... ביקבים לא ידרוך הדורך, הידד השבתי;" (ישעיהו טז ט,11) .
- במקרה של נעמי שמר ז"ל הכוונה היא אולי לבטא כאב על נפילת הבנים על מזבח החלום הציוני, נושא שהיא הרבתה להתייחס אליו במרומז ברבים משיריה. הנה אחד מהם:
- "בכל שנה בסתיו, גיורא
- הרוח המטורפת בגני
- עורפת את מיטב השושנים."
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/sofrim/shlomit/1