ביאור:הקבלה בין אחאב לשאול, דוד ושלמה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הקבלה בין אחאב לשאול, דוד ושלמה

אחאב דומה לשאול: ששאול חמל על אגג ונענש – כסיבה

שנייה ומכרעת לאחר שבפעם הראשונה לא חיכה לשמואל - בלקיחת מלכותו ממנו, ואילו אחאב חמל על בן הדד וגם כן נענש – לפי הגרסה המובאת כאן – בלקיחת מלכותו ממנו, כפי שאומר לו הנביא:

מלכים א כ מב "ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את-איש-חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו".

לפי המסופר בהמשך, אחאב נענש על סיפור כרם נבות היזרעאלי בתוספת עבודת האלילים הכללית שאפיינה אותו, ככתוב:

מלכים א כא "20 יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה. 21 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל".

מעניין שבשתי הפעמים מוזכר הביטוי "סר וזעף":

מלכים א כ מג "וילך מלך-ישראל על-ביתו סר וזעף ויבא שמרונה".

מלכים א כא ד "ויבא אחאב אל-ביתו סר וזעף על-הדבר אשר-דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא-אתן לך את-נחלת אבותי וישכב על-מטתו ויסב את-פניו ולא-אכל לחם".

עתה, אחאב דומה גם לדוד: אחאב חשק בנחלה לא-לו ודוד חשק באישה לא-לו, אחאב גרם למותו של נבות ודוד גרם למותו של אוריה החיתי, אחאב הוכח על-ידי אליהו הנביא ודוד הוכח על-ידי נתן הנביא, ואף – שניהם חזרו בתשובה; אחאב, ככתוב:

מלכים א כא כז "ויהי כשמע אחאב את-הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם-שק על-בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט".

ודוד ככתוב –

שמואל ב יב יג: "ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' ויאמר נתן אל דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות".

ואגב גם שאול מודה בחטאו, ככתוב:

שמואל א טו ל: "ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי לה' אלהיך".

אך לשאול לא נמחל – ומצא את ההבדלים.

שניהם גם צמים, דוד – על ילדו, ואחאב – על עצמו.

ועוד – שניהם נענשו על-ידי ילדיהם ולא הם-עצמם. אך שוב ההבדל – לדוד ממשיכה המלכות לזרעו עד עולם בעוד לאחאב היא נפסקת. ונראה שההבדל הוא שאחאב עבד את הגילולים בנוסף לכל, בהשפעת איזבל אשתו. ואולי נוסיף – אח האב הרי הוא דוד... בכל אופן נראה שיש הקבלה גדולה בין שני הסיפורים.

והנה, אחאב דומה גם לשלמה: אחאב, כאמור, הסתה אותו איזבל אשתו הצידונית, ואילו שלמה הסתו אותו הנשים הנכריות שלקח, ככתוב –

מלכים א יא ד: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו כלבב דויד אביו"

בניגוד לאיסור הקובע – "ולא ירבה לו נשים" (דברים, יז', 17).

שני המלכים אף דומים בזה, שבימיהם גדלה והתבססה מאוד הממלכה.

ועוד השוואה מתקיימת בכתוב עצמו:

מלכים א כא כב "ונתתי את-ביתך כבית ירבעם בן-נבט וכבית בעשא בן-אחיה אל-הכעס אשר הכעסת ותחטא את-ישראל".

תגובות

ועוד נקודה לזכות אחאב היא שהרי נכתב במשפט המלך -

שמואל א ח יד: "ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו"

-- hagai hoffer, 2011-02-02 11:28:54

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-16.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09a21_2