ביאור:הצלת רחב - למה דווקא כמו הצלת בכורות ישראל?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משהו שאני מתלבט בו, ורציתי לשמוע מה אתם אומרים...

בפרק ב' ביהושע, בחצי השני שלו, המרגלים נשבעים לרחב שיצילו אותה ואת משפחתה. כמובן - חוט שני, חלון, כניסה לבית ואי יציאה ממנו - הכל כמו שלמדנו בגן...

ההשוואה בין הצלת רחב ומשפחתה לבין מכת בכורות ידועה: דם על המשקוף = חוט שני על החלון. "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" = "כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו" וכו'.

דרך ההצלה של בני ישראל במכת בכורות, על ידי "אות מגן" (הדם), שווה להצלת רחב ובית אביה על ידי "אות מגן" (החוט).

ושאלתי היא: מה ההשוואה הזו באה לומר? מדוע המרגלים מצילים את רחב באותה ה"תבנית" של מכת בכורות?

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אסתי ונריה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-05.

תגובותעריכה

מאת: אראל

אני לא הכרתי את ההקבלה המעניינת הזאת, אבל עכשיו כשאתה אומר זה נשמע לי מובן מאליו:

הדם על המשקוף מסמל את ההתנתקות של בני ישראל מהחברה והתרבות המצרית, וכשרחב עושה דבר דומה, זה מסמל את ההתנתקות שלה מהחברה והתרבות הכנענית, והצטרפות לעם ישראל.

רחב יכולה להינצל רק אם תתנתק מהתרבות הכנענית ותצטרף לעם ישראל.

מאת: אסתי ונריה קליין
לאראל:
א. יתכן לומר שמה שאמרת זה אכן מה שסימל חוט השני, אך זה לא מחייב, וגם - מי אמר שעל ידי הדם "התנתקו" בני ישראל מתרבות מצרים"? זו הנחה שאני לא רוצה להניח בלי דיון מעמיק בסיפור שם, ולא בו אני עוסק עתה.
ב. זה עונה לי על "למה יש שם דם ופה חוט שני", אבל שאלתי משהו אחר לגמרי - בסיפור רחב הפסוקים מנסים לסמן לנו: "שימו לב, התהליך שמשפחת רחב עוברת בהצלתה דומה מאוד למכת בכורות". הם לא מדברים על הדם על המשקוף אלא על כל התהליך - כניסה לבית, איסור יציאה ממנו, וגם - בנוסף - שימת "משהו אדום" ב"כניסה".
לפלוני:
א. אתה אמרת: "חוט שני בבסיסו הוא אדום:
דם, אדם, אדום, אדמה. כל אלו מקורם באותה המילה המציינת את חיבורו של האדם אל האדמה ואת שורשיותו ומכאן גם הבחירה בצבע המדובר". מצטער, אבל ממש לא הבנתי מה הקשר בין חיבור לשורשיות לבין הצלת רחב.
ויתרה מכך - אני כל כך לא מסכים עם קביעה כזו, שאני ממש לא מבין מאיפה לך.
ב. אמרת: "צבע אדום הוא צבע אזהרה - אזהרה לבל תיפול שערה מראשיהם של היושבים בבית". מנין לך?
אמנם כיום אדום מתחבר עם אזהרה, אבל זה רק בשיעורי נהיגה...
ג. כמו שאמרתי לאראל - זה לא עונה על כלום מלבד חוט השני.

מאת: אראל
אם אתה לא רוצה להיכנס למשמעות של הדם במכת בכורות, אז אפשר בפשטות לומר שרחב צריכה לעשות טקס דומה לזה שבני ישראל עשו במצרים, כדי להמחיש את העובדה שהיא מצטרפת לעם ישראל.
האם רחב ידעה על הטקס הזה? ייתכן; הם שמעו על יציאת מצרים וזה מאד הפחיד אותם, אז ייתכן שהם ידעו גם על הטקס שבני ישראל עשו לפני שיצאו משם.

מאת: פלוני
בזמן קרב קשה מאוד לקבוע מי אויב ומי ידיד,
ולעיתים נופלים בקרב גם אנשים חפים מפשע.
בשני המקרים חוזר המוטיב של סימון בצבע אדום -
הדם במצריים וחוט השני ביריחו.
סימונים אלו איפשרו למלאכים ולעברים לקבוע בודאות,
כי מדובר בבית בו שוכנים ידידים ולא אוייבים
וכי חל איסור מפורש לפגוע ביושבים בבית.
חוט שני בבסיסו הוא אדום:
דם, אדם, אדום, אדמה.
כל אלו מקורם באותה המילה המציינת את חיבורו
של האדם אל האדמה ואת שורשיותו ומכאן גם הבחירה בצבע המדובר.
צבע אדום הוא צבע אזהרה -
אזהרה לבל תיפול שערה מראשיהם של היושבים בבית.
 

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0602_2