ביאור:הציווי על המשכן - לפני או בעקבות חטא העגל?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתחילת פרשת תצוה נאמר: "הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו..." - כיצד זה יתכן? והרי משפחת הכוהנים יוחדו רק לאחר חטא העגל כשחטאו בו הבכורות?

התשובה נמצאת ברש"י בתחילת פרשת חטא העגל, בפרשת כי-תשא, שמסביר על פי העקרון של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" שחטא העגל היה בי"ז בתמוז ורק ביום כיפור ה' נתרצה והחלה הנדבה למשכן. מכאן שקודם בנ"י חטאו בעגל, הלויים החליפו את הבכורות, ולאחר מכן צוו בנ"י לאסוף נדבות למשכן בו ישרתו אהרון ובניו.

היו מי שרצו להגיד מכאן (אנשי מדע מקרא) שבעצם בנין המקדש היה רק בדיעבד. לאחר שבני ישראל הוכיחו בחטא העגל שהם לא מסוגלים לעבוד את ה' בצורה רוחנית טהורה, והם חייבים משהו הדומה לפסל, חזר בו ה' מציוויו "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" והחליט על בניית המשכן. לשיטתם בימינו שלא קשה לקבל אלוקים רוחני ולהתפלל לדבר שהם לא יכולים לראות, אין מקום לבניית בית המקדש!

נראה את טעותם ולאחר מכן נסביר:

בשירת הים שנאמר לאחר התגלות אלוקית-ניסית, ובנ"י אמרו כולם כאחד "זה א-לי ואנווהו", דוקא אז בשעת אמונה אמיתית קיוו בנ"י לעלות לארץ ולבנות את ביהמ"ק: "תביאמו ותיטעמו... מקדש ה' כוננו ידיך". מכאן שאין מקום לטענה שביניינו של ביהמ"ק הוא בדיעבד.

נחזור לעיניין של "אין מוקדם ומאוחר בתורה":

התורה אינה (רק) ספר היסטוריה, ולעיתים היא משנה מסדר הדברים על מנת להשמיע לנו אגב הסיפור מסר מסויים. למשל פרשת יתרו ועצתו נכתבו לפני מתן תורה למרות שהיתה לאחר מכן, כדי ללמד אותנו שיש מקום גם ללמוד דרכי התנהגות חיוביים מהגויים. וכן שאי אפשר רק לקיים את מה שכתב בתורה מבלי לבסס זאת על עקרונות מוסריים בסיסיים (דרך ארץ קדמה לתורה).

כך גם בעינייננו, חטא העגל אמנם היה לפני הציווי על המשכן אך התורה באה להראות לנו שבית המקדש איננו בדיעבד, אלא לכתחילה, ולכן שינתה מסדר הדברים. ביניין בית המקדש הוא אידיאל ראשון במעלה ולכן גם בימיינו שאין בעיה של עבודה זרה, אנחנו מבקשים כל יום בתפילה שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו, אמן.

מקורותעריכה

  • הרב שלמה אבינר