פתיחת התפריט הראשי

ביאור:הפקר בית דין הפקר

כללי:עריכה

המשמעות של קביעת חז"ל "הפקר בית דין הפקר" היא: יש כוח בידי בית דין להפקיר רכושו של אדם.  ' '

מכאן שכל ממון שיש לו בעלים, יכול בית הדין להפקירו.

האם בית הדין יכול לעשות צעד נוסף וגם להקנות ממון זה?

על כך נדון בשיעור זה.

 

מקור הדיןעריכה

הלימוד מופיע בגמרא במסכת יבמות (דף פ"ט:).

הגמרא מביאה שתי דעות באשר למקור הדין של הפקר בית דין הפקר, אחת היא דעת רבי יצחק והשניה דעת רבי אליעזר.

שיטת רבי יצחקעריכה

לומדים זאת מבית דינם של עזרא ונחמיה. מסופר בעזרא (י',ח') שכאשר עלו בני ישראל מגלות בבל עם הנשים הנוכריות, מבקש מהם עזרא להיפרד מאותם נשים וכך נאמר שם:

"...ויעבירו קול גדול ביהודה וירושלים לכל בני הגולה להיקבץ ירושלים וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה..." .

מכאן שהיה כוח בידי השרים והזקנים (בית הדין) להחרים את רכושו של אדם.

 

שיטת רבי אליעזרעריכה

לומדים זאת מחלוקת הנחלות בתקופת בית דינו של יהושע. מסופר בספר יהושע (י"ט, נ"א), בנושא הטלת הגורלות וחלוקת הנחלות לבני ישראל לאחר כיבוש הארץ:

"...אלו הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון   וראשי האבות למטות בני ישראל ..." .

 

וכי מה שייך לכאן "וראשי האבות" היה צריך לכתוב ו"ראשי המטות" בלבד?

אלא שבא ללמד מה אבות מנחילים את בניהם כל מה שירצו, אף ראשי המטות שהם ראשי העם - שהם בית הדין, מנחילים את העם כל מה שירצו.

ישנם מספר נפקא-מינות למחלוקת זו:

 

האם הפקר בית דין – הוא לזמן קצוב וקצר או לזמן בלתי מוגבל?עריכה

לשיטת רבי יצחק הלומד הפקר בית דין הפקר מהכתוב "...וכל אשר לא יבוא לשלושת ימים..." הזמן להפקר קצוב ומוגבל, שהרי הלימוד הוא מפסוק המתייחס לזמן, לכן גם התקנה מוגבלת בזמן. לעומת זאת, לשיטת רבי אליעזר שלומד מדיני נחלה של אבות לבנים שאינם תלויים בזמן בשום צד של הלימוד, לכן גם הפקר בית דין – הפקר, הוא לזמן בלתי מוגבל.

 

הפקר בית דין הפקר – האם רק מוציא את הממון או גם מקנה אותו ?עריכה

משיטת רבי יצחק לומדים שהפקר בית דין הפקר – הוא רק להפקרה, כלומר להוצאת ממון ואילו לשיטת רבי אליעזר הלומד מנחלות משמע שהפקר בית הדין מאפשר גם להקנות ממון.

 

איזה בית דין יכול להחליט בדין הפקר בית דין?עריכה

(א)     יש אומרים שלהפקיר ממון של אדם, יכול רק בית דין חשוב: כדוגמת בית דינו של רב בעיר סורא שבבבל, או בית הדין של שמואל בנהרדעא, או בתי הדין של רב אמי ורב אסי שהיו חכמים גדולים וידועים ביותר. יש החולקים על כך ואומרים שכל בית דין יכול.

(ב)      כל בית דין חשוב שבדורו יכול להחליט בנושא זה וכבר אמרו (1) ] "יפתח בדורו כשמואל בדורו" ולכן בכל דור ודור בית דין הגדול יכול להחליט בנושא זה ויש אומרים שאפילו לא גדולי הדור, אלא כל בית דין שבקיא בנושא שמיטה ופרוזבול וכדומה ובתנאי שאנשי העיר והמקום סומכים עליהם , כלומר הכרת הציבור בסמכות בית הדין חשובה ביותר.

 

מסקנת מרבית הפוסקיםעריכה

למרות "שהפקר בית דין הפקר" נלמד מהפסוקים שבנביאים הרי:

(א)     הפקר בית דין – הפקר, הוא מדאורייתא ועונשו כרת.

(ב)      הפקר בית דין – הפקר, כוחו לעולם .

 

ראוי לציין, כי שני חיזוקים אלו לדין של הפקר בית דין הפקר חלים למרות שככלל בדיני איסור והיתר ושאר הדינים שאינם ממונות, אין כוח בידי בית דין לעקור דבר מהתורה אלא כהוראת שעה בלבד.

 

הוראת שעה – ע"י בית דיןעריכה

בית הדין יכול לבטל מצות עשה, או לעבור על מצוות לא תעשה, לפי צורך השעה. כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של אדם בכדי להציל את חייו, כך בית הדין מורים בזמן מהזמנים לעבור על קצת ממצוות התורה לזמן מוגבל – בכדי שיתקיימו כולם. כדרך שאמרו חכמים: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"

וכן אפשרית "הוראת שעה" של בית דין, שמטרתה להחמיר ולאסור דברים - שבד"כ מותרים ע"פ ההלכה.

 

 

 

דוגמאות להוראת שעה

 

(1)     אליהו בכרמל' '

אליהו בויכוח מול נביאי הבעל, מקריב בבמה בהר הכרמל, למרות שמהתורה אסור היה להעלות עולות שלא בבית המקדש, אלא שזו הייתה "הוראת שעה".

 

(2)     מקושש העצים' '

מצד הדין, המקושש המוזכר בתורה לא היה צריך להיות מחויב מיתה שהרי בשעה שהיתרו בו עדיין לא היה ידוע מה דינו, רק אח"כ אומר הקב"ה למשה שדינו של המקושש סקילה, היות והתראה מחייבת לומר לאדם שמתרים בו גם את סוג המיתה והיא לא הייתה ידועה עדיין, לכן מצד הדין אי אפשר להוציאו למיתה – אלא שהייתה זו "הוראת שעה".

 

(3)     נישואי יהושע בן נון לרחב הזונה' '

לפי הגמרא במגילה (יד) , יהושע גייר את רחב הזונה ונשא אותה לאישה, אע"פ שכנענים שבארץ ישראל היו בכלל "...לא תחייה כל נשמה..." ואין מקבלים אותם, אלא כ- "הוראת שעה"   התירו זאת ליהושע בין נון.

ועוד דוגמאות לרוב.

 

דוגמאות לפסיקות בחז"ל המסתמכות על דין "הפקר בית דין – הפקר"עריכה

 

(1) 'ירושת הבעל באשתו הקטנה ' - מהתורה נשואי אדם לקטנה אינם נישואים ולכן אביה אמור להיות יורשה במידה והיא נפטרה, אלא שחכמים קבעו שבעלה ירשה. הכוח לקביעה זו נובע מהכלל של "הפקר בית דין הפקר" ולכן הפקיעו בית הדין את הירושה מאביה ונתנו לבעלה (2) ] .

(2) 'השבת אבדה ע"י סימנים ' -   מהתורה בעל אבדה הרוצה להשיב אבדתו חייב להביא עדים שזו אבדתו, אלא שחכמים קבעו שמקבלים גם   "סימנים" ,   מכוח הפקר בית דין הפקר.

(3)   דברי שכיב מרע ככתובים -   שכיב מרע שאומר את דבריו, אף שלא כתבם - דבריו ככתובים ומסורים דמי, משום הכוח של הפקר בית דין הפקר.

(4 ) חיוב אפוטרופוס בתרומות - אפוטרופוס המחזיק בנכסי יתומים חייב להפריש עליהם תרומות ומעשרות של יתומים , אע"פ שהנכסים אינם שלו - מכוח הפקר בית דין הפקר .

(5 ') שביעית – תקנת פרוזבול '   -   תקנת הפרוזבול מאפשרת לא להפעיל את דיני שמיטת כספים בשנה השביעית. זהו חידוש גדול של חכמים וכוחו בא לו מדין הפקר בית דין הפקר.  

    

(6)' ' מכירת חמץ לפני הפסח -   הרבנות הראשית המוכרת את החמץ שלנו בערב פסח, גם חמץ שלא ידוע לנו על קיומו הוא בכלל המכירה. הכוח של הרבנות לעשות זאת שאוב מהדין של הפקר בית דין הפקר.

 

(7) 'הפקעת עבד כנעני מידי קטן ' עבד כנעני המשתחרר מבעליו, יכול לשאת אישה בת חורין. אבל אם בעליו מת וקטן ירש אותו, הרי ע"פ הדין לא ניתן לשחרר את העבד עד שהקטן יגדל ואפילו אם היה לו אפוטרופוס. מה יעשה העבד בינתיים? חז"ל פתרו בעיה זו ע"י הפקר בית דין הפקר, כלומר בית הדין הפקירו את העבד וע"י כך העבד השתחרר.  

 

יישום "הפקר בית דין הפקר" לפתרון בעיות קשות:עריכה

לכאורה נראה שיש ב"הפקר בית דין הפקר" פתח רחב מאוד לפתור בעיות רבות, לדוגמא, בכל הקשור לקידושין (3) ] .

 

בית דין יכולים להפקיע את כסף הקידושין

המקדש אישה בכסף "מקדש אדעתא דרבנן" (4) ] ולכן יכולים חכמים להפקיר את הכסף של אדם מסוים ובכך בטלו הקידושין. חכמים אף יכולים להקנות כסף זה לאחר ובכך הוא למעשה קדשה בגזל ובחמס שאז הקידושין ודאי אינם תופסים (5) ] .

זה הטעם שבמקרים מסוימים חכמים אומרים "אפיקענהו רבנן לקידושין מינה" (6) ] .

 

נשאלת השאלה

האם היכולת הזו של חכמים להפקיע קידושין ע"י הפקרת כסף הקידושין, היא אפשרית גם למפרע?

  שהרי במידה וכסף הקידושין אינו בעולם עדיין אז כיצד ניתן להפקיעו?

התשובה היא: יש צורך בעוד משהו וזהו הכלל " כל המקדש על דעתא דרבנן מקדש ", כלומר מעבר לכוח ההפקר של חכמים, יש להוסיף שהקידושין צריכים להיות גם על דעת חכמים . אם מצרפים את שני הכללים הללו, יוצא שהיות וניתן לומר על קידושין מסוימים שהם לא על דעת רבנן, לכן במקרה זה, ההפקר למפרע תופס (7) ' ] . '

 

לפי זה יוצא שבית הדין יכול להפקיר את מעות קידושין למפרע, כלומר אפילו אם המעות לא קיימות.

ניתן אולי לפתור בכך גם את בעיית הממזרים, מפני שאם אכן מתקבל להלכה הדין של "הפקר בית דין הפקר" – למפרע ,   אז אם בא אדם על אשת איש ונולד לה ממנו ילד שהוא ממזר, ניתן אולי לפתור בעיה זו ע"י   כך שבתנאים מסוימים יפקיע בית הדין את הקידושין של אישה זו למפרע. אם כך, בעילת אותה אשת איש ע"י איש זר היא לכל היותר בעילת זנות, מאחר ונישואיה הראשונים למעשה לא תפסו. אבל, כאמור אלו נושאים "כבדים" , בהם ודאי מתחבטים דייני בתי הדין (8) ] .

(1) ] ראה רש"י על ספר דברים, י"ט, י"ז.

(2) ] ראה גמרא ביבמות פט:

(3) ] בתנאי שנעשו בכסף ולא בביאה.

(4) ] כתובות ג.

(5) ] במצב שהבעלים לא התייאשו. ראה רמב"ם, הל' אישות, פרק ה',     הלכה ז'.

(6) ] ראה מסכת יבמות צ:

(7) ] עיין ברשב"ם בבבא בתרא מח: ותוס' בכתובות ג.

(8) ] וראה בנושא זה בשיעור המתחיל בעמוד 187 "כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש"

מקורותעריכה

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/26