ביאור:הענוה של ה'

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




גדולתו של ה' מתבטאת דווקא בכך שהוא עוזר לחלשים ביותר:

  • כשבני ישראל חלשים ועשוקים, ה' עוזר להם, כמו שנאמר על תקופת גלות בבל (ירמיהו נ לג): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו, וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם. גֹּאֲלָם חָזָק, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ; רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם, לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל".
  • אבל כשבני ישראל חזקים, וחלק מהם גוזלים עניים, ה' נלחם בחזקים, כמו שנאמר בתקופת שלמה המלך (משלי כב כב): "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר. כִּי ה' יָרִיב רִיבָם, וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". ( פירוט )
  • כך גם כשהם גוזלים את נחלתם של יתומים, כמו שנאמר בתקופת שלמה המלך (משלי כג י): "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. כִּי גֹאֲלָם חָזָק, הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ"(  פירוט )
  • (דברים י יז): "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹֹֹֹֹֹֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה"
  • ישעיהו נז טו: "כי כה אמר רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון; ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים".
  • (תהלים סח ה): "שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ; סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו. אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ"
  • (תהלים קמו ט): "ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת".

מה ניתן להסיק מכל זה? האם המסקנה היא שעדיף להיות חלשים, כדי לזכות בעזרת ה'? - לא בהכרח. לדעתי המסקנה העיקרית היא שצריך להתייחס בכבוד לחלשים, לא לזלזל בהם בגלל חולשתם; לא להתייחס אליהם כאל "יתושים" או כאל "אבק", לא לחשוב שאנחנו יכולים "לכסח" או "למחוק" אותם, כי אם נשתמש בכוח רב מדי, וה' יחליט שהגזמנו, ייתכן שה' בעצמו יתערב לטובתם, ואז כל הכוח שלנו לא יעזור.

ראו:

  • תלמוד בבלי, מגילה לא. : " "אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו. דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה: (דברים י) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה. שנוי בנביאים: (ישעיהו נז) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח. משולש בכתובים, דכתיב: (תהלים סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות" ".
  • גדולה וענוה .

[נכתב בקרית חיים המופגזת, כה תמוז ה'תשס"ו]

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/anwa1