בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יחזקאל ד ד.


הנביא יחזקאל נושא את עוון ישראל עריכה

יחזקאל ד ד-ו: " "וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלָיו מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָם.    " "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֹנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל."     "וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הימוני [הַיְמָנִי] שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ" ".

ה' מצווה על הנביא יחזקאל לעשות מעשה מוזר: הוא צריך לשכב על צד שמאל במשך 390 יום, ואז לשכב על צד ימין במשך 40 יום.   השכיבה על צד שמאל מסמלת את העוונות של ממלכת ישראל - שחטאו במשך 390 שנה;    השכיבה על צד ימין מסמלת את העוונות של ממלכת יהודה - שחטאו במשך 40 שנה.

הפסוקים מעוררים כמה שאלות: למה צד שמאל מסמל את מלכות ישראל וצד ימין את מלכות יהודה? למה שכיבה על צד מסויים מסמלת עוונות? ולמה 390 ו-40?  

למה שמאל וימין? עריכה

1. הפירוש הפשוט הוא גיאוגרפי: שמאל בתנ"ך זה צפון וימין זה דרום. ממלכת ישראל שכנה בצפון ארץ ישראל - בין דן לבית-אל, וממלכת יהודה שכנה בדרום ארץ ישראל -  בין ירושלים לאילת. כך נאמר גם ב (יחזקאל טז מו): "וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה, שֹׁמְרוֹן הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ"( רש"י ) .

2. אולם לימין ולשמאל ישנה גם משמעות רוחנית.   ימין מסמל את ההנהגה הנסיית של ה', (תהלים קיח טז): "יְמִין ה' רוֹמֵמָה, יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל", ושמאל מסמל את ההנהגה הטבעית. בממלכת יהודה היה בית המקדש, שבו התגלתה ההנהגה הנסיית של ה' מעל הטבע. ממלכת ישראל התנהלה בצורה טבעית וארצית יותר. השכיבה על צד שמאל באה: "לרמוז כי סבת עון בית ישראל כולו, שהם עשרת השבטים, היה הצד השמאלית, כי ימין ה' מורה על הנהגה הנסיית שבה ימין ה' עושה חיל, והשמאל מורה על ההנהגה הטבעיית, ובאשר נהג עם עשרת השבטים כפי המנהג הטבעי ולא הרבה להם אותותיו ונפלאותיו ולא שלח להם נביאיו תמיד להוכיחם, לכן חטאו בעבודה זרה.  ובזה ילמד זכות על בית ישראל" ( מלבי"ם ) .   ממלכת ישראל אמנם חטאה זמן רב יותר - 390 שנה לעומת 40, אבל החטא של ממלכת יהודה כבד יותר - הם ראו את ימין ה' והתביעה מהם גדולה יותר.

למה 390 ו-40? עריכה

חישוב השנים נמצא בסדר עולם, בתשובות רבי יוסף ריש מתיבתא, ומסוכם בפירוש רש"י.   חטאי ישראל מכניסתם לארץ ועד חורבן מלכות שומרון:  "בימי השופטים:   ח' שנים ביד כושן, י"ח ביד עגלון, ך' ביד סיסרא, ז' ביד מדין, י"ח ביד בני עמון, מ' ביד פלשתים, הרי קי"א.    מן מיכה עד שנשבה הארון בימי עלי מ', הרי קנ"א.    חשוב לירבעם בן נבט כ"ב, נדב בנו ב', בעשא כ"ד, אלה בנו ב', עמרי י"ב, אחאב כ"ב, אחזיהו בנו ב' ויהורם אחיו י"ב ויהוא כ"ח יהואחז י"ו יהואש בנו י"ו וירבעם בנו מ"א, הרי ש"ן שנה.  ומנחם בן גדי י' פקחיהו בנו ב' ופקח בן רמליהו כ' והושע בן אלה ט' שנים, הרי שצ"א.   ושנה אחרונה להושע אינה מן המנין, לפי שבשנת ט' להושע נלכדה שומרון, ולא היה חשבון המלכות להושע אלא ח' שנים, הרי ש"צ שנים" ( רש"י ) .

והחטאים הנוספים של מלכות יהודה מחורבן שומרון עד נבואת יחזקאל:   "כ"ב של מנשה, שכתוב בו "ככל אשר עשה אחאב", ואחאב מלך עשרים ושתים.    ושתים דאמון,   וי"א דיהויקים.  ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לצדקיהו, הרי ארבעים.  סך כולם ארבע מאות ושלשים..." ( רש"י ).

והחישוב מתאים לדברי התורה, (ויקרא כו לד): "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם, אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ"( פירוט ):  "סך כולם ארבע מאות ושלשים.   ואחר הנבואה הזאת שהו שש שנים, הרי שמונה יובלות ושלשים ושש שנה.    בשמונה יובלות שמונה שבועי שמיטות, הרי חמשים ושש שנות שמיטה ושמונה שנות יובל, הרי ששים וארבע, ובשלשים ושש שנה יש חמש שנות שמטה, הרי ס"ט שמיטות.   ושנת היובל האחרון נחשבה להם לעון, שהרי בעונם גלו ממנה, הרי שבעים שנה מקודשים של שמיטה שלא שמטום ישראל.   לפיכך גלו ע' שנה לקיים אז תרצה את שבתותיה.  והוא שכתוב בסוף דברי הימים "למלאות דבר ה' בפי ירמיהו, עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה"." ( רש"י ).

לחישוב שונה, ראו במאמר: 430 שנות קיומו של בית המקדש הראשון / רמי ניר .

מדוע הנביא צריך לסבול בגלל עוונות של עם ישראל? עריכה

ראו:   הנביא סובל את סבל העם / יהודה אייזנברג .

המשך יבוא..

מקורות ופירושים נוספים עריכה

"על צדך השמאלי - לסבול צער וייסורין מניין ימים כמנין שנים אשר הציקתני רוחי כביכול על שהכעיסו לפני ותכפר על עונם אחרי אשר קשה בעיניך הפורענות שאני אומר להביא עליהם" ( רש"י )

מצודת דוד עריכה

"מספר הימים" - כחשבון מספר הימים אשר תשכב על צדך השמאלי כחשבון הזה תכפר על עוונם אם הרבה הרבה ואם מעט מעט

"ושמת וגו' עליו" - על הצער הזה תשים עון ישראל ר"ל בזה הצער יכופר עון ישראל לבל יהיו כלים בעונותיהם מבלי תקומה

"שכב על צדך השמאלי" - כנגד שומרון ראש מלכות אפרים שהיתה משמאלה של ארץ יהודה וכמ"ש ואחותך הגדולה שומרון וגו' היושבת על שמאלך (לקמן טז)

מצודת ציון עריכה

"תשא" - ענין כפרה וסליחה כמו כל תשא עון ( הושע יד )

" ( מצודות )

יום = זמן האור, או הזמן בין אור לאור .

... כתבו כאן את הפירוש שלכם...

מקורות ופירושים נוספים עריכה

הנביא סובל את סבל העם .

430 שנות קיומו של בית המקדש הראשון .

מקראות גדולות:

"

"ואני ", ר"ל ועי"כ יוחשבו השנים שחטאו בהם לימים (כי היום והשנה יש להם התדמות שבכ"א השמש סובב את גלגלו, ביום סובב ממזרח למערב ובשנה ממערב למזרח), ז"ש "ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים ", כי מצד הזכות הזה שהיו נתונים בכל העתים האלה תחת הטבע והמערכה שלא יוכרו שנויהם רק בשנים בשיתחלפו הארבע תקופות, לכן לא יחשבו השנים רק לימים. ולפי חשבון הרי"א במלכים היה מימות ירבעם שהתחילו עשרת השבטים לחטא עד חורבן הבית שלש מאות ותשעים שנה כמבואר מחשבון שנות מלכי יהודה לפי שטתו, ולכן צוהו לשכוב ש"ץ יום:  

" ( מלבי"ם )

"

מצודת דוד עריכה

"ונשאת וגו'" - כאומר הואיל וכן תוכל לכפר עם צער השכיבה על כל שנות עוונם לבל יכלו בעוונם כי תוכל לשכוב כל מספר הימים משא"כ אם היה יום ליום ושנה לשנה כי אז לא היית יכול לשכוב נגד כל שני עוונם לכפר על כולם כי אם לפי המספר שתוכל לשכוב על צדך

"שלש וגו'" - ר"ל והרי הם שלש מאות ותשעים יום כי כן מספר שנות עוונם משנכנסו לארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה כי לא בכל ימיהם חטאו כי אם במספר שנים אלו כן הוא בסדר עולם (ואף שעד ימי ירבעם היו בני יהודה במלכות אחת עם אפרים מ"מ יחשב ע"ש מלכות אפרים כי הם הרבים מול יהודה)

"ואני נתתי לך" - למולך הקלתי לחשוב את שנות העון למספר ימים ר"ל כל שנה יחשב ליום ובשכבת יום תכפר על עון שנה

מצודת ציון עריכה

"שני" - מלשון שנה

"ונשאת" - תכפר

" ( מצודות )

יום = זמן האור, או הזמן בין אור לאור .

... כתבו כאן את הפירוש שלכם...

מקורות ופירושים נוספים עריכה

שלוש פעמים 40 יום .

מקראות גדולות:

"וכלית ושכבת " אח"כ יסבול עון יהודה ארבעים יום, וזה נגד ארבעים שנה שהיה מעת התחיל ירמיה לנבאות על החורבן בשלש עשרה שנה ליאשיה עד החורבן, שמאז החליט הגזרה שיוחרב הבית, וירמיה התרה בם יום יום כל משך זמן הזה, ומאז גלה ה' ימינו שהיא ההשגחה שהשגיח עליהם לשלוח להם נביאיו יום יום, והגם שאותם ארבעים שנה היה בכלל ש"ץ שנה הקודמים. הנה בחטאים הקודמים היו משותפים כל ישראל וגם עשרת השבטים והגולים מא"י, אבל בחטא זה שלא שמעו אל ירמיה הנביא המנבא להם על החורבן היה רק בית יהודה לבדם, ועז"א "ושכבת על צדך הימני שנית " כי כבר שכב בעד השנים האלה, ועתה שכב שנית על צדך הימני, מה שחטאו מזה הצד שגלה להם ה' את ימינו, ובזה לא נחשבו השנים לימים מצד החוטאים כי אין להם לימוד זכות שלא הוכיחם ה' ע"י נביאו, רק עתה נחשבו הימים לשנים, ר"ל שהועיל זכות הנביא שכל יום ששכב וסבל יסורין יחשב לשנה, אחר שהנביאים עשו את שלהם והוכיחו, וז"ש "יום לשנה נתתיו לך ":  

" ( מלבי"ם )

"

מצודת דוד עריכה

"ארבעים יום" - ר"ל תשכב ארבעים יום כי למולם הקלתי לחשוב צער שכיבת יום לכפרה על שנה משני עוונם כי בני יהודה חטאו ארבעים שנה אחר גלות שומרון עד היום ההוא כי בימי מנשה חטאו כ"ב שנה כי בו נאמר כאשר עשה אחאב (מלכים ב' כא) ור"ל כמספר השנים שעשה אחאב את האשרה ואחאב מלך כ"ב שנים ובכל ימיו עשה את האשרה ושתים של אמון וי"א של יהויקים (כי יהואחז שמלך לפניו ויהויכין שמלך אחריו לא מלכו שניהם כ"א ששה חדשים ועשרה ימים ולא היה שנה שלימה) והנבואה ההיא נאמרה בשנה החמישית לגלות יהויכין הרי ארבעים שנה

"ונשאת" - בצער השכיבה ההיא תכפר את כל עון בית יהודה לבל יכלו בעונם

"ושכבת" - תשכב על צדך הימני שנית ר"ל אחריו והוא כנגד יהודה שהוא מימין שומרון

"וכלית את אלה" - אחר שתכלה לשכוב על צדך השמאלי כל הימים האלה

מצודת ציון עריכה

"וכלית" - ענין השלמה

" ( מצודות )



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הנביא יחזקאל נושא את עוון ישראל


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-01-23.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yxzqel/yx-04-04