ביאור:המשלים בספר משלי מציגים שני צדדים ומאפשרים לאדם למקם את עצמו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו" (משלי, י', 1).

יש לשים לב לסגנון ההקבלה הניגודית בספר משלי. ברוב הפעמים תופיע הדוגמא הטובה כשבצידה הדוגמא הרעה. בדרך זו השומע מקבל תמונה מאוזנת, זה לא שאמרו לו ברמיזה שהוא כך או כך, אלא הציבו בפניו את שתי האפשרויות כך שהוא בעצמו צריך למקם את עצמו באחת מהן. ועל כן אמרות אלה נקראות משל. זה בדיוק כמו משל נתן לדוד, בו לא נאמר מי האיש ורק בסופו אמר הנביא - "אתה האיש". נוסחה זו מתאימה לכלל, של 'זה לעמת זה ברא אלהים'.

זאת בדרך כלל, אך קורה גם שמתארים אך-ורק דברים שליליים בשני צידי המשפט. לעמת זאת שני דברים חיוביים לא מתארים, למעט קטעים שלמים שמתארים שבח, כדוגמת 'אשת חיל מי ימצא'. מכאן אפשר אולי ללמוד שבדרך כלל אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע, כמו שיש שתי מרכבות מקבילות, הטהרה והטומאה, או כמו שיש 50 שערי טמאה ו-50 שערי קדשה, על-פי המסורת. אבל יתכן שיופיע הרע לבדו, מה שאי-אפשר לומר על הטוב - ככל שאני בדקתי. אולי זה בגלל שתוכחת לרע אפשר שתהיה בלעדית, אבל הטוב צריך לאזן את עצמו, שלא יחשוב האדם שהוא כבר לגמרי טוב, מצב שהוא בלתי אפשרי בעליל.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2810_5