פתיחת התפריט הראשי

ביאור:המקומות שמהם ביקש בלק לקלל את ישראל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בפרשה זו נזכרים שלושה מקומות שאליהם לקח בלק את בלעם כדי שיקלל את ישראל:

  1. בהתחלה הוא עמד ב"במות-בעל".
  2. אח"כ הוא עמד ב"שדה-צופים, ראש-הפסגה"
  3. ובסוף הוא עמוד ב"ראש-הפעור, הנשקף-על-פני-הישימון".

למה הוא לקח אותו דווקא למקומות האלה? מה מיוחד בהם?

מלבי"ם שם לב, שיש פסוק אחד בתורה שבו נזכרים כל שלושת המקומות האלה (במדבר כא כ): "ומבמות - הגיא אשר בשדה מואב ראש-הפסגה; ונשקפה על פני הישימון"; אבל לא זה נושא המאמר שלנו (לפרטים ע' פירוש מלבי"ם שם).

במאמר זה ננסה לענות על שאלה נוספת: למה בכלל בלק מנסה לקלל את ישראל 3 פעמים? הרי אחרי הפעם הראשונה הוא כבר יכל להבין שה' לא רוצה לקלל את ישראל, ולוותר על כל העניין!

לדעתי ההסבר לזה הוא, שבכל פעם בלק רוצה לקלל את ישראל בתחום אחר.

  1. בפעם הראשונה – הוא רוצה לקלל אותם בתחום הריבוי החומרי: הוא רוצה שיתמעטו. על זה עונה לו בלעם: " "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל?" מה הטעם לספור את עם-ישראל? הכוח שלהם הוא לא בתחום החמרי: "תמות נפשי מות-ישרים ותהי אחריתי כמוהו": כי אפילו כשהם מתים בגופם -- הם מאושרים בנשמתם...
  2. בפעם השניה – הוא רוצה לקלל אותם בתחום השכלי: הוא רוצה שיהיו נחותים מבחינה 'טכנולוגית' ו'מדעית'. רק שבימים ההם ה'טכנולוגיה' היתה טכנולוגיית-הקסמים והכישופים, וה'מדע' היה מדע-הניחושים. על זה עונה לו בלעם: "כי לא קסם ביעקב ולא נחש בישראל": הכוח שלהם הוא גם לא בתחום ה'טכנולוגי' וה'מדעי'. "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל": ה' מגלה לבני-ישראל את התכניות שלו מייד (כעת), ואין להם צורך בניחושים ובקסמים.
  3. בפעם השלישית – הוא רוצה לקלל אותם בתחום הרוחני: הוא רוצה שיהיו פרוצים וטמאים, כדי שה' ית' ישנא אותם ויתרחק מהם . כאן סוף-סוף גילה בלק את סוד הכוח של עם-ישראל – הצניעות והטהרה שלהם (ע"ע מדוע שינה בלק את דעתו?) . אבל בתחום הזה בלעם לא יכול לפגוע בעם ישראל בקללה – אלא-אם-כן בנ"י עצמם חוטאים בתחום זה. ולכן בלעם מסתכל לכיוון בנ"י, שיושבים במדבר, ומנסה למצוא בהם פגם: "וישת אל המדבר פניו". למרבה אכזבתו, הוא לא מצליח למצוא בהם שום פגם: "ויישא בלעם את עיניו, וירא את ישראל שוכן לשבטיו": בלעם רואה איך שבנ"י שוכנים במדבר בצורה מסודרת: כל שבט יושב במקום שלו, והם שומרים על הייחוס ועל טהרת-המשפחה. הוא מצליח גם לראות איך את האהלים של בנ"י, שבנויים בצורה צנועה – כך שאף-אחד לא יוכל להציץ לשכנה שלו כשהיא מתקלחת... זה מאד מרשים אותו, והוא אומר: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל!" גם בהמשך דבריו מודגש יסוד המים, שמסמל טהרה: "כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים, יזל מים מדליו, וזרעו על מים רבים..."

נחזור למקומות. לדעתי, בכל פעם בלק לקח את בלעם למקום שמתאים לתוכן של הקללה שהוא רצה שיקלל:

  1. המקום "במות-בעל" הוא מקום שמקודש לאליל בעל, שהיה 'אחראי' (ע"פ אמונת עובדי-האלילים באותו זמן) על הגשם ועל הפריון. בלק מקווה שהבעל 'יעזור' לבלעם לקלל את ישראל במניעת-הפריון, כדי שיתמעטו.
  2. המקום "שדה-צופים" אמנם לא מקודש (עד כמה שידוע לי) לשום אליל, אבל השם שלו רומז לראייה למרחוק. בפרשה שלנו 'צפייה' היא גם סמל לראייה בתחום הרוחני – מדע וידע ('צופה' בתנ"ך היא מילה נרדפת לנביא – אדם שרוחו רואה רחוק, אדם שיודע דברים שאחרים לא יודעים). בלק מקווה שבמקום זה בלעם יצליח לקלל את ישראל בחוסר-ראייה – כלומר שלא יהיו להם ניחושים וקסמים.
  3. המקום "ראש-הפעור" מקודש לאליל בעל-פעור, שהיה 'אחראי' לזימה ולפריצות מינית (ע' במדבר כה). בלק מקווה שבמקום זה בלעם יצליח לקלל את ישראל בפריצות.

בסופו של דבר ה' הפך את כל הקללות האלה לברכות, כמו שכתוב (דברים כג):

"ויהפוך ה' א-להיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' א-להיך" יהיה עמנו תמיד.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של ע"פ רש"ר הירש שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 2 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-02-01.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/blq_mqomot