פתיחת התפריט הראשי

ביאור:היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?!

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

עמוס ג ו: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה"

הקרנים צומחות בזכרים של העדר (בעונת הייחום) עריכה

== יובל = קרן האיל (כבש) (כנענית, יובל = איל) ==

== שופר = קרן התיש (צופר, צפיר) (אכדית, שופרו = תיש בר) ==

מסתבר שהקרן / שופר / תקיעה נקראים כנראה גם שאון , עז (תיש), ואולי גם נס ..(בעיקר בהשאלה)

לקרן יש גם משמעות של פינה ( פאה / ער – ראו קישור) וגם הון / המון '

שאון = קרן?

במדבר כד יז: ".. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת "

במדבר כא כח: "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן"

ירמיהו מח מה: ".. כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון "  

{קד קד, מוקד = אש / להבה }

מה זה שאון? מקובל להבין שאון כקול רעש, אך מסתבר שהמשמעות העיקרית / הראשונה היא קול שופר

בשפה הברברית תמאזיגת: שאון = קרן

שאון מקביל לער / פאה = פינה, ופינה נקראת גם קרן (קרן זוית)

לקרן יש גם משמעות של המון / הון (סכום כסף ראשוני.. בלי ריבית והצמדה..)

עמוס ב ב: "ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר "

ישעיהו יג ד: "קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים ה' צבאות מפקד צבא מלחמה"

ישעיהו יז יב: "הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון"

עז = שופר? {תיש, צפיר, צופר}

היום השם עז יוחד לנקבה, אך נראה שבעבר גם הזכר נקרא עז

ירמיהו ו א: " העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול"

ירמיהו ד ו: " שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול"

 

ישעיהו י כט: עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה .   צהלי קולך בת-גלים הקשיבי לישה עניה ענתות.

נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו . עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית-ציון גבעת ירושלם.

נס = שופר? {נס = ברח = תיש (ארמית) } (לנס גם משמעות של פלא / דגל / אי / מקום מוקף..)

ישעיהו י כט: עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה .   צהלי קולך בת-גלים הקשיבי לישה עניה ענתות.

                 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו . עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית-ציון גבעת ירושלם.

ישעיהו ה כו: "ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא"

ישעיהו יא יב: "ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ"

ישעיהו יג ב: "על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים"

ישעיהו יח ג: "כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו"

ירמיהו ד ו: "שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול"

ירמיהו ד כא: "עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר "

ירמיהו נא כז: "שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז

                  פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר"

ברור שבאופן כללי נס (דגל / פלא) היה סימן חזותי, ותקיעת שופר הייתה סימן קולי

אך נראה לי שגם תקיעת שופר נחשבה / נקראה נס

כך גם כנראה שמשואה (לפיד איתות) קשורה לשאון..

תקיעה בשופר היא קריאה / נס / פלא / מופת / אות / סמל / סימן להתקבצות / התאספות / עצרת / מועד

ירמיהו כה לא: "בא שאון עד קצה הארץ כי ריב לה' בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם ה'"

ירמיהו מו יז: " קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד"

ישעיהו א יג: "לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה "

יואל א יד:                          "קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית ה' אלהיכם וזעקו אל ה'"

יואל ב טו: " תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה "

== בית שאן = בית קרנים? ==

יתכן שבית שאן נקראה בית שאון = בית קרנים

בית שאן של היום היא סקיתופוליס = עיר השיטים = בית השטה

שופטים ז כב: "ויתקעו שלש מאות השופרות וישם ה' את חרב איש ברעהו ובכל המחנה

וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת"

ואילו בית שאן המקראית היא כנראה כפר קרנים / קרינוס ששכנה ליד בית שאן

בברייתה של התחומין – בכתובת רחוב נאמר: וכפר קרנוס כבית שאן

מעניין שבית שאן נקראה בלועזית גם ניסה = נס

בית שאן נפלה בחלקו של מנשה, עליו נאמר:

דברים לג יז: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ

                    והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה "

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_jah2_0