פתיחת התפריט הראשי

ביאור:הוצא את עמי בני ישראל ממצרים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בדבריו הראשונים אל משה, מסביר ה' למשה את הרקע לשליחות שהוא מתכוון להטיל עליו (שמות ג ז-י):

  • (פסוקים 7-8): "ויאמר ה': ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים; ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו. וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש - אל מקום הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיווי והיבוסי".
  • (פסוקים 9-10): "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אליי; וגם ראיתי את הלחץ אשר מצריים לוחצים אותם. ועתה לכה ואשלחך אל פרעה; והוצא את עמי בני ישראל ממצרים."

במבט ראשון נראה, שיש כפילות בפסוקים (פסוקים 10-9 כמעט חוזרים על פסוקים 8-7). יש אנשים המתעלמים מכפילויות כאלו ואומרים "דיברה תורה כלשון בני אדם", אבל לדעתי זה חבל, כי במקרים רבים "כפילויות" כאלו טומנות בחובן סודות נסתרים - צריך רק לדעת לקרוא...

במקרה הזה ישנן כמה דרכים להסביר את הכפילות בפסוקים. דרך אחת כתובה בפירוש מלבי"ם. דרך אחרת כתובה כאן.

נשים לב, שיש הבדל בין פסוק ז לפסוק ט: בפסוק ז מדובר על " "עמי" " ובפסוק ט מדובר על " "בני ישראל" " . לדעתי, " "עמי" " הכוונה לצדיקים, הקרובים יותר אל ה', וב "בני ישראל" הכוונה לכולם.

לפי זה, בהתחלה רק הצדיקים צעקו אל ה' (פסוק ז): " "ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים; ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו" " , וה' רצה להציל רק אותם (פסוק ח): " "וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלותו מן הארץ ההיא, אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש, אל מקום הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיווי והיבוסי" " . אבל בהמשך המצב השתנה - כל בנ"י התחילו לצעוק אל ה' (פסוק ט): " "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי, וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם." " ולכן, ה' מצווה את משה שיוציא ממצרים את כולם (פסוק י): " "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, והוצא את עמי בני ישראל ממצרים!" "

התיאור הזה מעורר שאלות:

  1. ע"פ התכנית המקורית (פסוק ח) ה' רצה להציל רק את הצדיקים - מה הוא ית' רצה לעשות עם שאר בני ישראל?
  2. למה בתכנית המקורית לא נזכר כלל משה?

אפשר לענות על השאלות האלו ע"פ דברי הנביא יחזקאל. ביחזקאל כג ג-ב מתואר המצב הרוחני של עם ישראל במצרים במשל: " "שתיים נשים בנות אם אחת היו, ותזנינה במצרים , בנעוריהן זנו..." " ביחזקאל כ ח מתואר המצב באופן ברור יותר: " " וימרו בי, ולא אבו לשמוע אלי " " " ", איש את שיקוצי עיניהם לא השליכו, ואת גילולי מצרים לא עזבו, ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים " " . משני הפסוקים נראה שבנ"י במצרים היו שקועים בעבודה זרה ובזנות (זנות כפשוטה או כמשל לעבודה זרה). ו גם חז"ל אמרו, שבנ"י במצרים היו שקועים במ"ט שערי טומאה. הצדיקים בעם ישראל היו מיעוט קטן. לפי זה, התכנית המקורית של ה' (המתוארת בשמות ג ח) הייתה להשמיד את רוב עם ישראל - "ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים" - ואת הצדיקים המעטים שהיו שם -- להציל ולהעלות אל ארץ כנען. מכיוון שהיו רק מעט צדיקים - לא היה כל צורך לערב את פרעה בתכנית הזאת. פרעה לא היה מרגיש כלל שכמה מאות עבדים (מתוך 600000) היו עוזבים את מצרים והולכים לארץ אחרת. לכן, גם לא היה כל צורך בשליחות של משה.

אמנם, התכנית המקורית הייתה טובה לצדיקים - הם היו יוצאים ממצרים בשקט ומקבלים "ארץ טובה ו רחבה " (רק מעטים היו מגיעים לארץ אז כל אחד היה מקבל נחלה רחבה). אך היא הייתה רעה מאוד ועצובה מאוד לשאר העם... למרבה השמחה, ברגע האחרון חל שינוי: כל בני ישראל התחילו לצעוק אל ה' - " "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי" " ... ואז ה' החליט לשנות את התכניות ולהוציא ממצרים את כולם (זה מסביר למה בהמשך הפרשה [פסוק יז] מופיע תיאור דומה מאוד של הארץ, אבל לא נזכר שם שהארץ רחבה). אבל לכך פרעה כבר לא יסכים כל כך בקלות - הוא לא יסכים לוותר על 600000 עבדים... לכן, היה צורך לשלוח את משה אל פרעה, כדי שיבקש ממנו לשחרר את בני ישראל: " "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, והוצא את עמי בני ישראל ממצרים!" " .

מכאן, רואים כמה גדול כוח התפילה: למרות שבני ישראל היו חוטאים ופושעים - וה' ית' כבר התכוון להשמיד אותם - הוא ית' שינה לטובה את התכניות שלו לגביהם והחליט להציל אותם, בזכות הצעקה והתפילה שהם צעקו אליו.

תגובותעריכה

מאת: יהודה

ההבדל הגדול בין הפסוקים-לדעתי הוא:

בפסוקים הראשונים ה' מדבר על 2 שליחויות

1 " וארד להצילו מיד מצרים"

2" ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה"

אך בפסוקים הבאים המדברים על מינוייו של משה כתוב:

1 " ועתה לכה ןאשלחך אל פרעה והוצא את עמי

בני ישראל ממצרים "

2------אין--------

משה נתמנה רק לתפקיד הראשון

מה שאולי יסביר בהמשך מדוע משה לא מכניס את העם לארץ

התשובה-כי הוא לא קיבל מנוי לזה

ואם תשאל הרי מפורש שהוא לא נכנס בגלל מי מריבה

נשאל את השאלה - מדוע על חטא פעוט כל-כך נענש משה בעונש קשה?

ראשית יש הרבה פרשנות בעניין זה.

שנית נראה לי שכל הזמן עמד ה השאלה התאמתו של משה

לתפקיד המנהיג בארץ(ולא סתם מתחילה אינו מקבל את המינוי)בחטא מי מריבה התברר שאכן מתחילה "צדק "

הקב"ה שלא מינה את משה שכן משה אינו מתאים לדבר

( על זה כבר רבו ההסברים -לדוגמא שמשה איש הנהגה

ניסית ואילו ההנהגה בארץ מהותה הנהגה טבעית

ולכן פסק המן מיד עם ההגעה לארץ)

מאת:

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-03-0710