ביאור:תהלים קכו ג

תהלים קכו ג: "הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים"

תרגום ויקיטקסט: - וכששמענו את דברי הגויים, הבננו גם אנחנו עד כמה הגדיל ה' לעשות עמנו , נס גדול וחד-פעמי, והיינו כה שמחים!

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קכו ג.

דקויות

פסוקנו מקביל למחצית השניה של הפסוק הקודם, "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם 'הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה'".

1. מקובל לפרש, שבפסוקנו מדברים בני ישראל. רק אחרי שהם שמעו את הגויים מתפעלים מגודל הנס שה' עשה עמהם, הם הבינו שהם אכן חיים בתוך נס, ואמרו " הגדיל ה' לעשות עמנו ". לפני כן, הם היו כל-כך שקועים בטרדות השעה, שלא שמו לב באיזה נס הם חיים, וכדברי חז"ל "אין בעל הנס מכיר בניסו" (ר' אלעזר, בבלי נידה לא.) .

2. החת"ם סופר פירש, שבפסוקנו מדברים הגויים, המבינים ששיבת ציון מועילה גם להם, "אין רע אם נוחיל ונצפה לשוב לאחוזת נחלתינו, והיה מן הטוב ההוא אשר ייטב ה' עמנו יהיה טוב גם לאומות העולם, כדכתיב "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך". וזה פירוש הפסוק אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים, פי' על-דרך "הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים", מאי טעמא? כי גבר עלינו חסדו, יהללוהו גם האומות, כי בטובתינו ייטב גם להם על כל הטוב אשר גמלנו. והיינו דאמרו הגוים: הגדיל לעשות גם עם אלה והגדיל לעשות עמנו , ועל-ידי-זה והיינו אנחנו כלנו יחד שמחים, כאלו כתיב ונהיה שמחים, כמו והייתי אני ובני שלמה וכו' עבר במקום עתיד, באופן שכל האומות והמלכיות כלם יודעים שאלו מתפללים ומיחלים על ביאת משיחנו" ( שו"ת חתם סופר ליקוטים פד. על-פי מאמר של "ירא שמים" בפורום "בחדרי חרדים": http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2308705&forum_id=771 ) . וכן ב (תהלים קיז א): "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים; כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ"( פירוט ), ו (ישעיהו ס ג): "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ". וכן בדברי ה' לאברהם, (בראשית יב ג): "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"( פירוט ), וליעקב, (בראשית כח יד): "וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ"( פירוט ).

דוגמה מהזמן האחרון, לגויים הרואים במדינת ישראל תקווה לעתיד שלהם עצמם, ניתן למצוא במאמר של ג'קי חוגי: "רבים משכנינו מאחלים לעצמם לחיות במשטר חופשי. כזה שאינו מנצל את האזרח אלא משרת אותו, שמשמש עבורו מקור גאווה, שהכלכלה שלו חסונה. גם אם רובם לא נהנו ישירות מיציבותה של ישראל וממנעמיה, הם ניסו להפיק ממנה תועלת או נהנו להתבונן בשקיפות היחסית שבה היא מתנהלת. הם מצאו בה הרבה יותר ממה שמצאו אצלם בבית, וקיוו כי תשמש מודל למדינה שבה הם רוצים לחיות. אם הנר הזה יכבה, אז לתחושתם יימחק השריד האחרון לדמוקרטיה באזור" ( מעריב 28.7.2023 ) .

הקבלות

הביטוי הגדיל ה' לעשות נמצא גם ב (יואל ב כא): "אַל תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת".

תגובות

תהלים קכו א: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן - הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"

ספר יואל פרק ג כתוב:

(א) וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם ==[ זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ:

(ב) וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי:

(ג) וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן:

(ד) הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהֹוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא:

(ה) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יְהֹוָה קֹרֵא:

-- daian moshe, 2012-06-12 05:02:36

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-05-18.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הגדיל ה' לעשות עם אלה - הגדיל ה' לעשות עמנו

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-c6-0203