ביאור:הגדה של פסח (כיד המלך) – קדש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- מגיד - המשך מגיד - רחצה עד נרצה - פיוטים -
כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)'''ארבע כוסות כנגד מה עריכה
כותב הגר"א: הד' כוסות הם כנגד הד' גאולות. והד' גאולות הם והוצאתי והצלתי וגאלתי. ובגאלתי הם שתים, בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ומה שאמרו בכל מקום הד' מלקחתי (אתכם לי לעם, שהוא מתן תורה) הוא ט"ס בכל מקום, שא"כ היה צריך למנות גם כן והבאתי (אתכם אל הארץ)[2].
לשם יחוד[3] קב"ה ושכנתיה הריני בא לקיים את מצוות שתיית הכוס הראשון מארבע כוסות שתיקנו חכמים כנגד השלב הראשון של יציאת מצרים, כמו שכתוב: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", שהוא השלב שבו פסק מבני ישראל שיעבוד הלבנים וכל עבודתם בפרך[4]. והוא כנגד דרגת עבודתנו בעולם הזה, שצריך להתקדש עצמו בעולם הזה, שלא נהיה משועבדים לעבודת העולם הזה בדרגה של שעבוד לבנים ועבודת פרך[5].
קדש עריכה
בְּשַׁבָּת מַתְחִילִין
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת.
בַּחוֹל מַתְחִילִין:
סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בְּשַׁבָּת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַצוֹת הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מוֹסִיפִין:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.
שׁוֹתֶה רֹב כּוֹס הַיַיִן בְּהַסָבָּה.
וּרְחַץ עריכה
נוֹטְלִין אֶת הַיַדָיִם וְאֵין מְבָרְכִין "עַל נְטִילַת יָדַיִם".
כַּרְפַּס עריכה
טוֹבְלִין כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכְזַיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
יחץ עריכה
בַּעַל הַבַּיִת יִבְצַע אֶת הַמַצָה הָאֶמְצָעִית לִשְׁתַּיִם וּמַצְפְּין אֶת הַחֵצִי הַגָדוֹל לָאֲפִיקוֹמָן.
הערות שוליים עריכה
- ^ המילים המודגשות הם פירוש הגר"א. ההערות למטה הם משא ומתן בדברי הגר"א, ועוד חידושים.
- ^ ונראה ליישב את השיטה המקובלת, ש"ולקחתי" הוא מארבע לשונות גאולה. וז"ל הפסוק (שמות פרק ג' י"א) "ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים". מבאר רש"י שהשאלה "וכי אוציא את בני ישראל ממצרים"? "מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים"? והקב"ה עונה למשה בפסוק הבא "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה". מבאר רש"י: "דבר גדול יש לי, שהרי עתידים לקבל את התורה על ההר הזה לסוף שלשה חודשים שיצאו ממצרים". וכיון שכל זכות יציאת מצרים הוא קבלת התורה, לכן "ולקחתי" שייך ליציאת מצרים, והוא אחד מלשונות הגאולה. מה שאין כן "והבאתי", שאיננו זכות שעבורה יצאו ממצרים, ולכן איננו שייך ליציאת מצרים, ואיננו מלשונות הגאולה. וכן רואים לדורות, שעם ישראל יכול להתקיים רק על ידי התורה, גם בלי ארץ ישראל; אבל לארץ ישראל בלי התורה אין קיום.
- זאת ועוד: התורה תולה את יציאת מצרים ב"ולקחתי", וז"ל הפסוק: "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". התורה אומרת לנו, ששלמות ההבנה שה' הוציא אותנו ממצרים תלויה במתן תורה (וצריך ביאור מדוע). מה שאין כן "והבאתי", אין תלויה בזה ההבנה שה' הוציא אותנו ממצרים, ולכן אין הוא מלשונות הגאולה.
- ^ חיברתי לשם יחוד לפי פירוש הגר"א.
- ^ עיין עמק דבר (שמות ו' ו') שהוא ממכת ערוב.
- ^ הלשון בגר"א: "ראשון הוא קידוש נגד עולם הזה, שצריך להתקדש עצמו בעולם הזה".