ביאור:הבשורה על פי לוקאס פרק כד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הַבְּשׂוֹרָה עַל-פִּי לוקאס פֶּרֶק כ"ד
לוקס כ"ד הוא הפרק העשרים וארבעה והאחרון בבשורת לוקס בברית החדשה. מחבר הבשורה המכילה פרק זה אנונימי, אך המסורת הנוצרית הקדומה מאשרת באופן חד משמעי, שלוקאס הוא מחברה של בשורה זו כשם שהוא גם מחברו של ספר מעשי השליחים[1]. פרק זה מתעד את גילוי תחייתו של w:ישו על ידי תלמידיו, הופעותיו בפניהם ועלייתו לשמיים[2].
הטקסט
עריכההטקסט המקורי נכתב ביוונית קוינה. פרק כ"ד מחולק ל-53 פסוקים.
עדויות מכתבי יד
עריכהמספר כתבי יד מוקדמים המכילים את הטקסט המופיע בפרק זה הם:
- פפירוס 75 (175-225 לספירה)
- w:קודקס ותיקנוס (325-350 לספירה)
- קודקס סיניטיקוס (330-360 לספירה)
- קודקס בזאה (400~ לספירה)
- קודקס וושינטוניאנוס (400~ לספירה)
- קודקס אלכסנדרינוס (400-440 לספירה)
- קודקס אפראמי רסקריפטוס (450~ לספירה; פסוקים 6-1, 46-53)
בוקר תחייתו של ישו מהמתים (כ"ד: 12-1)
עריכהפסוק 1
עריכה"וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל־הַקֶּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת־הַסַּמִּים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן נָשִׁים אֲחֵרוֹת".
המלומד פרדריק פארר, מפרש ב"מקרא קיימברידג' לבתי ספר ומכללות", שהמילים "ועמהן נשים אחרות" הן כנראה תוספת מאוחרת, שאינן מהוות חלק מהטקסטים המקוריים בכתבי היד של w:קודקס סינאיטיקוס, w:קודקס ותיקנוס, קודקס אפראמי רסקריפטוס או קודקס רגיוס[3].
פסוק 10
עריכה"הנשים שבאו אתו מהגליל" כללו את "w:מרים המגדלית, w:יוחנה, w:מרים אם יעקב והאחרות".
"וְאֵלֶּה הֵן אֲשֶׁר הִגִּידוּ אֶל־הַשְּׁלִיחִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְהָאֲחֵרוֹת". (לוקס כ"ד 10).
שמותיהן של נשים אחדות המוזכרות בבשורות הקנוניות. אולם רק הבשורה על פי לוקס מזכירה את יוחנה, מה שעשוי לרמז על כך שלוקס קיבל את המידע המיוחד שלו מ"אחת (ככל הנראה יוחנה) או יותר מאותן נשים"תבנית:Sfn. לפי בשורת לוקס ח' 3-1: מרים המכונה מגדלית, יוחנה היא אשת כוזא סוכן הורדוס, ושושנה ונשים אחרות ששמן לא הוזכר, ואשר תוארו כנשים ששירתוהו מתוך נכסיהן.
בעוד שהבשורות לפי מתי, מרקוס ויוחנן מזכירות את שמותיהן של הנשים שנכחו בעת הצליבה, לוקס מתייחס אליהן רק כאל "הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל" (לוקס כ"ג 49), אך מזכיר את שמותן בסוף הסיפור על ביקור הנשים בקבר הריק (לוקס כ"ד 10)תבנית:Sfn. שני הקטעים עם שמותיהן של מספר נשים לצד אזכור "שנים העשר" ו"השליחים" בהתאמה ( לוקס ח' 1–3 ולוקס כ"ד 10) "יוצרים תכלית ספרותית" שמתייחסת לחלק העיקרי של שירותו של ישו (למעט חלקו הקדום ביותר)[4][5].
פסוק 12
עריכה- "וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיָּרָץ אֶל־הַקֶּבֶר וַיַּשְׁקֵף וְלֹא־רָאָה כִּי אִם־הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתּוֹמֵם עַל־אֲשֶׁר נִהְיָה".
פסוק זה ופסוק 34, "וְאֹמְרִים אָכֵן קָם הָאָדוֹן מִן־הַמֵּתִים וְנִרְאָה אֶל־שִׁמְעוֹן", רומזים על כך שw:פטרוס הלך לקבר (לבדו), בעוד שמשמעו של פסוק 24 : "וַיֵּלְכוּ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַנָּשִׁים וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ", מרמז על כך שיותר מאדם אחד הלך לקבר[6].
חוקר המקרא האמריקאי קים דרייסבך קובע כי המושג ביוונית (οθονια [othonia]), המתורגם לאנגלית כ"בדי פשתן", היא "מילה בעלת משמעות לא ברורה..." כנראה שהתרגום (של דליטש) לעברית, "תכריכים", הוא המתאים יותר. אותה מילה משמשת בתרגום דליטש גם בבשורת יוחנן י"ט 40.
הדרך לאמאוס (כ"ד 35-13)
עריכההקטע בבשורת לוקס כ"ד 35-13, מתאר את הופעתו של ישו בפני שניים מתלמידיו אשר הלכו בדרך מירושלים לכפר w:אמאוס, שהיה במרחק של כששים w:ריס (סטדיה) כ-12-10.4 ק"מ (תלוי בהגדרת ה"ריס") מירושלים. שמו של אחד מן התלמידים היה קליופס (פסוק 18), בעוד שמו של השני לא הוזכר.
פסוק 36
עריכה- "עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיֵשׁוּעַ עַצְמוֹ עָמַד בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם".
- "שָׁלוֹם לָכֶם" שתורגם מיוונית "(εἰρήνη ὑμῖν) eirēnē hymin[7], והוא ביטוי של ברכת השלום מקובל בעברית (מתי י' 12, לוקס י' 5[8][9]).
תיאור זה תואם לתיאור ביוחנן כ' 19, המציין את העובדה ש"דלתות הבית אשר נקבצו שם היהודים נסגרו מיראת היהודים"[8][9].
עליית ישו השמיימה (כ"ד:53-50)
עריכהפסוק 51
עריכה- "וַיְהִי בְּבָרֲכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה׃
המילים "וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה" אינן נכללות בחלק מהטקסטים העתיקים של הבשורה[10].
פסוק 53
עריכה
- "וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלֲלִים וּמְבָרֲכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן.
בשורת לוקס מסתיימת היכן שהחלה[11], בבית המקדש.
גרסת w:תרגום המלך ג'יימס מסתיימת במילה "אמן", בעקבות נוסח הברית החדשה המקובל, אך מהדורות ביקורתיות מודרניות של הברית החדשה אינן כוללות מילה זו, וכך גם תרגומים מודרניים לאנגלית בעוד שבנוסח תרגום דליטש לעברית מילה זו אכן מופיעה. בעותק כתב יד של תיאודור בזה, ישנן מילים שהוספו:
- הבשורה על פי לוקס הקדוש פורסמה חמש עשרה שנים לאחר עלייתו של ישו[12],
מסורת המוכרת גם לבישוף הביזנטי בן המאה האחת-עשרה תיאופילקט מאוהריד[13].
קישורים חיצוניים
עריכה
- בשורת לוקס פרק כ"ד התרגום של המלך ג'יימס, Luke 24 King James Bible - Wikisource
- English Translation with Parallel Latin Vulgate
- Online Bible at GospelHall.org (ESV, KJV, Darby, American Standard Version, Bible in Basic English)
- Multiple bible versions at Bible Gateway (NKJV, NIV, NRSV etc.)
- תבנית:Cite book
הערות שוליים
עריכה- ^ Holman Illustrated Bible Handbook. Holman Bible Publishers, Nashville, Tennessee. 2012.
- ^ Halley, Henry H. Halley's Bible Handbook: an Abbreviated Bible Commentary. 23rd edition. Zondervan Publishing House. 1962.
- ^ Farrar, F. W., Cambridge Bible for Schools and Colleges on Luke 24, accessed 27 July 2018
- ^ ללוקס יש תכלית נוספת גדולה יותר המשתמשת בשמעון פטרוס "גם כתלמיד הראשון וגם כתלמיד האחרון שייקרא בבשורתו" (לוקס 4:38; לוקס 24:34), בדומה למרקוס.
- ^ Bauckham 2017, p. 131
- ^ Meyer, H. A. W., Meyer's NT Commentary on Luke 24, translated from the German sixth edition, accessed 14 February 2022
- ^ לוקס כ"ד 36
- ^ 8.0 8.1 Meyer, Heinrich August Wilhelm (1880). Commentary on the New Testament. Luke 24. Translation by Peter Christie from Meyer's sixth edition. Accessed February 14, 2019.
- ^ 9.0 9.1 Ellicott, C. J. (Ed.) (1905). Ellicott's Bible Commentary for English Readers. Luke 24. London : Cassell and Company, Limited, [1905-1906] Online version: (OCoLC) 929526708. Accessed 28 April 2019.
- ^ אך הן כן מופיעות בתרגום דליטש.
- ^ בשורת לוקס א' 9
- ^ Gill, J., Gill's Exposition of the Entire Bible on Luke 24, accessed 28 July 2018
- ^ Theophylact of Ohrid, Preface to the Gospel of Matthew, accessed 28 July 2018