פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוכן עניינים

הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובעעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: הביע

בלשון ימינו, הביע = ביטא במילים;

בלשון המקרא, הִבִּיע שורשו נבע, ומשמעו - גרם למילים לנבוע, כלומר - דיבר בלי הפסקה, כאילו שיש לו מעיין נובע בפה, כמו ב (משלי יח ד): "מים עמקים דברי פי איש, נחל נבע מקור חכמה".

הפועל הביע מנוגד לפועל הִטִּיף, ששורשו נטף, ומשמעו - טפטף מילים, כלומר - דיבר באופן מדוד ומדוייק, מילה אחר מילה.

לפעמים זה רע להביע ולפעמים זה טוב, תלוי מה מביעים:

הבעת דברים רעים:

  • משלי טו ב: "לשון חכמים תיטיב דעת, ופי כסילים יביע אולת" - החכמים מיטיבים ומייפים את הדברים שהם יודעים לפני שהם אומרים אותם, אך הכסילים - לא רק שהם אומרים דברי איוולת שאין בהם דעת - הם גם "שופכים" אותם בלי מחשבה ( פירוט )
  • משלי טו כח: "לב צדיק יהגה לענות, ופי רשעים יביע רעות" - הצדיק חושב לפני שהוא עונה, כדי להסיר מדבריו כל דבר רע; אך הרשעים "שופכים" דברים רעים בלי מעצור ( פירוט ).
  • (תהלים נט ח): "הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם, כי מי שמע?"- הרשעים מדברים בלי מעצור, כי הם לא מאמינים שה' שומע אותם.
  • (תהלים צד ג): "עד מתי רשעים ה', עד מתי רשעים יעלוזו? יביעו ידברו עתק, יתאמרו כל פעלי און"- המשורר מתלונן על כך שהרשעים מדברים דברי גאווה בלי מעצור.

ומצד שני, הבעת דברי שבח לה':

  • (תהלים יט ג): "יום ליום יביע אמר, ולילה ללילה יחוה דעת"- הימים מספרים את שבחי ה' בלי מעצור.
  • (תהלים קיט קעא): "תבענה שפתי תהלה, כי תלמדני חקיך"
  • (תהלים קמה ז): "זכר רב טובך יביעו, וצדקתך ירננו"

הבעת דברי חכמה:

  • (תהלים עח ב): "אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני קדם"- אחד השירים הארוכים יותר בספר תהלים.
  • (משלי א כג): "תשובו לתוכחתי, הנה אביעה לכם רוחי, אודיעה דברי אתכם"- החכמה מנסה לשכנע את הפתיים שיקשיבו לה, ומבטיחה להם שהיא תלמד אותם בלי מעצורים.

פסוק נוסףעריכה

  • (קהלת י א): "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט"- כאן המילה יביע משמעה, כנראה, יעלה בועות של ריקבון ( פירוט ).

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-06.


תגובותעריכה

מאת: הפרעתוני

[מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1334303 ]

מבוע אינו בהכרח שוטף, וגם אינו בהכרח בלתי נפסק; הדבר היחיד שיש בנביעה הוא היציאה מפנים החוצה. לכך מומשל הדיבור. מכל התקבולות לא עולה פרשנות של דיבור יתר דווקא. על כן אין סיבה לשנות מ"דיבר, חיווה" סתם.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הביע - דיבר בשטף כמו מעיין נובע

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hbia