ביאור:האם מותר לבנות לומר קדיש יתום
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בס"ד
ר"ח תמוז התשס"ד
לידידי ורעי הי"ו
יברכך ה' מציון ,
ראשית אין בדברי האמורים להלן משום פסק הלכה, ויש לעשות שאלת חכם בענינים אלה.
אולם משבאה לידי אחלוק עמך בקצרה את הירהורי ליבי בענינים ששאלתני ודו"ק:
לשאלתך בדבר מי שאין לו בנים האם בתו רשאית לאמר על אביה קדיש יתום, ובכך לגרום נחת רוח ותועלת לנפש הנפטר?
ראשית ענין סגולת הקדיש לנפש הנפטר נאמרה בשם האר"י ז"ל (נפטר בה' אב של"ב), ואדניה יצוקים בהררי קודש של תורת הנסתר. לפיכך לענ"ד אין מקורות תלמודיים וראשונים לענין רזי סגולות קדיש יתום.
פסיקה בענין אמירת קדיש מפי הבת מובאת בקצ"ש סימן כ"ו ס"ק כ': "אך יש אומרים שאם רוצים לעשות מנין בביתה שתאמר שם הרשות בידם" (כנ"י).
פתחי תשובה סימן ג' (ביו"ד הלכות אבילות סימן שע"ו ס"ק ד'): "עיין בתשובת חוות יאיר סימן רכ"ב, מי שנעדר בלא בן וציוה שבתו תאמר קדיש. מדינא יש לה לומר דגם בבת יש תועלת ונחת רוח לנפש. מ"מ יש לחוש שעי"ז יתחלשו כח המנהגים של ישראל וכיון דאיכא פרסום יש למחות ע"ש"
שו"ת בא"ח בסיפרו "תורה לשמה" שאלה כ"ז: בענין אדם שציוה שבתו תאמר קדיש בביתו...גם מתשובתו משמע שמעיקר הדין אין מניעה. אולם אין לעשות כך וצריך למחות מחשש לתקלה: שלא יאמרו שתגיד קדיש גם בתפילה ותוציא י"ח אנשים. וכן מחשש שלא יחשבו שהיא משלימה לעשרה. וכן מחשש שלא תכנס לפנים ממחיצתה. למרות שיש מצוות עשה שהזמן גרמה כגון: סוכה, לולב, שופר שהאישה יכולה לקיים ולפי ר"ת אף יכולה לברך.
- ותחזינה עינך בגישות ההלכה שהן ליכאורה סותרות מינה וביה, בענין תפילותהן של הנשים בכמה ענינים אחרים, ומהם ניתן להבין להשכיל ולקיש לעניננו את קושי ההכרעה בענין שאלתך:
או"ח סימן רפ"ב ס"ק ג': "הכל עולים למנין ז' אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכים. אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הצבור".
ילקוט יוסף סימן קל"ה ס"ק מ"א: "הדבר ברור שאסור לפי ההלכה להעלות אשה לספר תורה. אפילו אם היא רק מברכת על הקריאה, והש"צ קורא בקו"ר את הקריאה. ובפרט בזמן הזה שבעוה"ר הרפורמים רוצים לקעקע את יסודות היהדות ומבקשים להעלות לס"ת נשים.."
ילקוט יוסף סימן רי"ט ס"ק ז': "נשים חייבות לברך ברכת "הגומל" לאחר שנתרפאו ממחלה או לאחר לידת בן או בת... וכן יכולות לברך בעזרת הנשים, כשיש עשרה אנשים בבית הכנסת, בעת קריאת התורה בין גברא לגברא".
הרמב"ם פ"א ה"א: "מצות עשה להתפלל בכל יום... ולפיכך נשים ועבדים חייבים בתפילה, לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמה".
ילקוט יוסף סימן רע"א ס"ק ח': "נשים חייבות בקידוש מן התורה.. לפיכך נשים מוציאות את האנשים ידי חובת קידוש... ומכל מקום משום צניעות נכון שאשה לא תוציא אנשים י"ח קידוש אלא כשהם מבני ביתה".
לסיכום נראה לענ"ד מן המקורות המובאים לעיל וההקשים הנ"ל כי מבחינת הדין בת הנפטר רשאית לומר בצניעות קדיש יתום כאשר אין לאביה בנים וכו'. אולם מפאת חששות שונים נחלקו והגבילו החכמים את האשה מלעשות כן כנ"ל. (ונראה לענ"ד שהפתרון לחששות הוא ע"י שהבת תצטרף לחזן ותאמר יחד עימו קדיש בלחש בעזרת נשים, כדרך הנשים הצדקניות שבימינו המתפללות בעזרת הנשים שבביהכ"נ, ואומרות ק"ש, מתפללות שמונה עשרה ועונות על קדיש וקדושה ודו"ק).
פתרון אחר לשאלתך המונע את הספקות דלעיל ודומני שהוא מוסכם לכ"ע, וראוי הוא לעשותו בכל מקרה ובמיוחד לאדם שלא זכה לבנים זכרים. והוא שיאמץ האדם לעצמו את תקנת הקצ"ש בסימן כ"ו סוף ס"ק כ"ב: "ויש לו לאדם לצוות את בניו להחזיק באיזו מצוה ואם מקיימנה נחשב יותר מן הקדיש, והיא תקנה טובה גם למי שאין לו בנים אלא בנות".
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של רפאל ב"ר אשר חגבי שפורסם לראשונה בHAGAY-R @ TAHAL.COM וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-16.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_59