ביאור:האם יש לשלב רעיונות מדעיים בפירוש התורה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הויכוח בשאלה זו - שילוב רעיונות מדע בפירושי תורה - נמשך כבר שנים רבות.
כבר הגאונים (שחיו לפני 1500 - 1000 שנים), שילבו רעיונות מדעיים שהיו נפוצים בימיהם בפירושיהם לתורה.
ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע, שחי לפני כ-900 שנה) הזכיר חלק מהם בתוך הקדמת פירוש התורה , למשל, "רב יצחק, שחיבר שני ספרים מ'בראשית' עד 'ויכולו' - ועוד לא כילה מרוב דברים... ובפסוק 'יהי אור' אמונת בעלי האור והחושך הזכיר, והוא הולך בחושך ולא הכיר...".
ראב"ע עצמו התנגד לגישה זו, וכתב: "והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות - ילמדם מספרי אנשי תבונות,- אז יתבונן בראיותם - אם הן נכונות, כי הגאונים - בלי ראיות בספריהם הביאום, ויש מהם שלא ידעו דרך חכמי קדם ומאין הוציאום". כלומר: לא בטוח שכל הדברים שאומרים חכמי הטבע הם באמת נכונים; מי שרוצה ללמוד טבע, צריך ללמוד את הדברים במקור, מספריהם של חכמי הטבע, ולראות איזה הוכחות הם מביאים, והאם הן נכונות; לא צריך לקחת בעיניים עצומות את דבריהם של חכמי הטבע ולהכניס אותם לתוך התורה; מי שמפרש את התורה צריך להתמקד בפירוש הפשוט של התורה ולא בענייני מדע וטבע.
מצד שני, הרמב"ם, שחי בערך לפני 850 שנה, דווקא כן ניסה לשלב רעיונות מדעיים, ובספרו הגדול "משנה תורה" ("היד החזקה"), הקדיש שני פרקים ( הפרק השלישי והפרק הרביעי) לתיאור היקום כפי שראו אותו המדענים בתקופתו - הגלגלים המקיפים את הארץ, ארבעת היסודות, וכו'...
היום, הרעיונות הללו נראים לנו מוזרים ותמוהים, וכבר כתב על כך שמואל דוד לוצטו (שד"ל, לפני כ- 150 שנה) בתוך ההקדמה לפירוש התורה : "עוד חוטא בדיוקים מיותרים מי שמבקש למצוא בתנ"ך דברים שה' לא ביקש ללמד אותנו על ידיו. יעוד התורה הוא להודיע לנו את חובותינו, ולא את סודות הבריאה. בדרך זו טעו רבים מן המתפלספים, אשר דרשו דרשות שרירותיות כדי למצוא בכתובים את ההשקפות הפילוסופיות שהיו מקובלות בימיהם: הם מצאו, למשל, בפסוקים הראשונים של ספר בראשית את ארבעת היסודות של אריסטו, נוסף לחומר וצורה, כי כן פירשו את המלים " תהו ובהו ". הם חשבו בחסידותם לשרת את הדת, בהראותם שהיא זהה עם הפילוסופיה השוררת. ולמעשה כמעט שהביאו לה נזק, לו אפשר היה להביא נזק לאמת. בדורות הבאים התגלה שהפילוסופיה האסכולסטית היא הבל, וכיוון שהם עמלו עמל רב כדי להתאים את התנ"ך לשיטותיה, כאשר אלה נפלו ונתבטלו עלולים היו אף הם להתבטל עימן. יש אפוא לנהוג בזהירות הגדולה ביותר כשבאים לפרש את הכתובים כרמזים לדעות פילוסופיות ומדעיות, העשויות להיות מוטעות, ואילו הדת אין מחובתה למסור הסבר עליהן".
ייתכן שהביקורת הזאת מתחילה כבר מספר משלי (משלי ל א-ו):
"1 דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא; נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.
2 כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי.
3 וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע.
4 מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע.
5 כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ.
6 אַל-תּוֹסְףְּ עַל-דְּבָרָיו, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ."
וכך פירש מלבי"ם: "... אגור השיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים... על דברים ששאלוהו... בענייני בריאת העולם והתהוותו ובסתרי מעשה בראשית. וכפי המבואר מתשובתו, חקרו על זה החכמים האלה בדרך הפילוסופיה... והעלו בזה סברות על-פי שכלם, כמו שחקרו על זה הפילוסופים דור דור והעלו חרס בידם. והשיב להם אגור, שאיך ידרשו ממנו דעת קדושים - שהם הידיעות הרמות האלה אשר לא ייוודעו ע"י חקירה אנושית רק ע"י הופעה א-להית לקדושים... איך אדע ידיעות כאלה אחר שבער אנוכי מאיש....?"
... ואיך "דעת קדושים אדע" לדעת "מי עלה שמיים ויירד" ? - שהיה שאלתו במעשה בראשית, לחקור איך נתהוו... החומרים הראשונים... שמהם נבראו השמיים והארץ... ומי גבל להם מקומם...
ועוד שאלת "מי הקים כל אפסי ארץ" - מי שם גבול טבע הארץ שתקום על מרכזה ותהיה תלויה על בלימה, וכל אפסי הארץ מסביב יימשכו על הכובד והכוח המושך הנמצא במרכזה... [כלומר: מי ברא את החומרים הראשונים שמהם נוצר העולם? ומי ברא את כוח הכובד?]
"מה שמו ומה שם בנו" - כי השואל היה מתפלסף כדעת הפילוסופים, שמן העילה הראשונה נאצל עלול ראשון שהוא השכל הנאצל שקראו אותו בשם "בן" להמאציל העליון. "כי תדע" - רוצה לומר, שאתה רוצה לדעת ולהשיג כל זה, או רוצה לומר שאתה מתפאר לדעת כל זה על-פי שכלך וחקירתך, והלא זה דבר בלתי אפשר להשיגו בחקירה אנושית, רק -
"""כל אמרת אלוה צרופה - שבכל אלה החקירות צריך לסמוך על עדות התורה שכולם נבראו יש מאין ע"י אומר ה' ואמרת אלוה, דברי התורה במעשה בראשית צרופה מכל סיג, כי כל מה שאמרו הפילוסופים הקדמונים בזה הם כסף סיגים מצופה על חרש, וה' הוא מגן לכל החוסים בו, ואינם טועים בהבלי שווא ומדוחים;"
"אל תוסף על דבריו לאמר בזה דברים משכלך, פן יוכיח בך, שיראה לך שאינך יודע אף את עצמך, לדעת איך נבראת, ואת פרטי איבריך וקישורם, וקישור הנפש בגוויה; וכל שכן, איך תעיז לעלות במעלות לדבר גבוה בבניין העולם הכללי והמצאתו, ועל-ידי-כך ונכזבת, ויתגלה כי שמת כזב מחסך, ובדית כזבים ושקרים שאין בהם ממש."
אין טעם לנסות להוסיף הסברים מדעיים על דברי התורה, כי ייתכן שהדברים שנוסיף יתבררו כשגויים וכוזבים.
גם בימינו יש מדענים ורבנים שמנסים לשלב רעיונות מדעיים עכשויים בפירושי התורה, ויש בכך דבר טוב - הם מקיימים את המצוה "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך" בכך שהם מקשרים את כל המחשבות שלהם לעבודת ה', ובכלל זה גם המחשבות הקשורות למדע המקובל בימינו.
אולם, ראוי לאנשים אלה לזכור את אזהרותיהם של חכמי ישראל - החל מאגור בן יקה, דרך ר' אברהם בן עזרא, ועד שמואל דוד לוצאטו, ולזכור שהמסקנות המדעיות הן זמניות ויש לקחת אותן בעירבון מוגבל.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-12-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/klli/limud/mda