ביאור:האם יעקב היה מומיה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יעקב אבינו מסיים את חייו בטקס קבורה ממלכתי מצרי, בציוויו של יוסף "ויחנטו הרופאים את ישראל". המדרש (רבה פרשה ק) לא ראה בעין יפה את מעשה החניטה. רבי טוען שמיתתו של יוסף הוקדמה בגלל ההוראה לחנוט את יעקב.

התרבות המצרית התעסקה רבות במוות, חניטת הגופה היא חלק מפולחן המוות המצרי המסתיים בהפקדת הגופה בפרמידות שבארץ המתים. אם כן, כיצד ציווה יוסף לחנוט את גופת אביו?

אם נשים לב, החונטים של יעקב היו רופאים. יכול להיות שהתורה רצתה לרמוז לנו כי החנטה של יעקב אבינו לא הייתה החנטה הרגילה, ובכך מסתלקת הטענה שיעקב עבר טיפול כמו אחד מהפרעונים המצריים.

יעקב ציווה את בניו לקברו במערת המכפלה. יוסף רצה להגשים את בקשה אביו באופן הטוב ביותר, ולכן הוא ציווה רופאים לשמר את גופתו בתהליך החנטה, ובכך להביאה שלמה לארץ ישראל.

כאמור, במדרש מובאת שיטת רבי שיוסף נענש על כך: "אמר לו הקב"ה: לא הייתי יכול לשמור את צדיקי, לא כך אמרתי לו 'אל תראי תולעת יעקב' (ישעיהו מא יד), אל תיראי תולעת, את יעקב".

המדרש נוזף ביוסף על חוסר האמונה שבו. מניעיו של יוסף היו טהורים ולא היה בהם שמץ של עבודה זרה. אולם מאידך הם סימלו את הכניסה של התרבות המיצרית לחיי היום יום של עם ישראל, כניסה שתגבה מחיר כבד. מותו של יוסף בטרם עת הוא פתיחה לספר שמות ולתקופת השעבוד.

מקורות

• אביעד ברטוב, עלון שבת בשבתו , ויחי תשס"ח