פתיחת התפריט הראשי

ביאור:ישעיהו סו יג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




האם ה' נמשל לאם?עריכה

בנבואת נחמה בספר ישעיהו, נזכרו דברי ה' (ישעיהו סו יג): "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ - כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ".

יש מפרשים, שבפסוק זה, כמו בפסוקים נוספים , ה' נמשל לאֵם - כמו שאם מנחמת את בנה, כך ה' ינחם את בני ישראל.

  • אך המשל בפסוק זה הוא לא האם אלא האיש - " כאיש אשר..."; אילו הכוונה היתה להמשיל את ה' לאם, היה ראוי לכתוב "כאם אשר תנחם את בנה - כן אנכי אנחמכם".

לכן נראה לי, שכוונת הפסוק היא "כאיש אשר אמו תנחמנו - כן בירושלים תנוחמו", כלומר - בני ישראל נמשלים לאיש, וירושלים נמשלת לאֵם, כמו בפסוקים הסמוכים (מפסוק ח והלאה: "כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיהָ... שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם... לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ..."). והמשפט "כן אנוכי אנחמכם" הוא מאמר מוסגר שמתאר את מי שעומד מאחרי הקלעים - ה', שמאפשר לירושלים לנחם את בניה (פסוקים 12-13): "כִּי-כֹה אָמַר ה', הִנְנִי נֹטֶה-אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם--וִינַקְתֶּם; עַל-צַד, תִּנָּשֵׂאוּ, וְעַל-בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ. כְּאִישׁ, אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ--כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ".

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.


תגובותעריכה

מאת: ארנון

א. לפי התקבולת יוצא במקרה זה ה'=אמא=נקבה. "אמו תנחמנו" מקביל "אנכי אנחמכם" ב. בעברית אין גוף ניטרלי כמו בלועזית. בגלל זה מיוחס הזכר לאלהים, ואילו יחוס נקבה הוא נדיר מאד. "וידבר ה'" הכל בזכר the lord spake סתמי, או גם זכר וגם נקבה

מאת: רפאל שחורי
שלום,
גם לשטתך ה' נמשל לאם.
ודאי שהכונה לכך שישראל ינוחמו בירושלם, אך המשואה היא כך:
  • כאיש (אשר ינוחם) - ובירושלם תנוחמו.
  • אשר אמו תנחמנו - כן אנכי אנחמכם.
ה' אכן נמשל לאם והרי ראינו מקומות רבים במקרא בהם ה' מופיע ב'דמויות' שונות (כגון: איש מלחמה, זקן ויושב בישיבה ועוד). הכונה עפי חזל היא לכך שהמקרא מדמה (לא מתאר - ר' מונ פא) את ה' לתכונות שאנו מכירים.
גם באסלאם התעוררו תהיות קשות ווכוחים חוזרים ונשנים בשאלות ה'תארים' (כך הם נקראים באסלאם), כאשר המעתזלה, למשל, שללה את התארים מכל וכל ודגלה בשטת ה'תאויל' - באור אלגורי, בעוד החנבליה, למשל, דגלה בקיום התארים ונצחיותם. באסלאם השטה הרווחת היא קיום התארים (כמו החנבליה) אבל ביהדות השטה היא שלילת התארים כחלק מ'עלם אלתוחיד' (מדע הייחוד - שמטרתו לרומם את ה' כמה שיותר מעל המציאות) ובאורם בדרך של משל ונמשל / דרך אלגורית, בדומה לשיטת המעתזלה.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:האם ה' נמשל לאם?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-66-13