ביאור:דוד אצל אכיש מלך גת
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
דוד ברח אל אכיש מלך גת פעמיים: שמואל א כא יא-טז, שמ"א כז-כט. יש כמה הבדלים בין שתי הפעמים:
- בפעם הראשונה הסרנים אומרים "הלוא זה דוד מלך הארץ , הלוא לזה יענו במחולות לאמור..." ובפעם השניה הסרנים אומרים "הלוא זה דוד אשר יענו לו במחולות לאמור...".
- בפעם הראשונה הסרנים (כנראה) רוצים להרוג את דוד -- לכן דוד נאלץ לברוח משם. בפעם השניה הסרנים לא רוצים להרוג אותו אלא רק לא רוצים שהוא יבוא אתם במלחמה, והם אומרים: "השב את האיש וישוב אל מקומו אשר הפקדתו שם, ולא ירד עמנו במלחמה...".
נראה לי, שבפעם הראשונה עדיין לא ידעו שדוד הסתכסך עם שאול (אפילו אחימלך הכהן לא ידע את זה -- כב 14). דוד היה נכבד מאד בבית שאול (שם), והיה שר אלף של שאול (יח 13), ולכן הסרנים קראו לו "מלך הארץ" ולא רצו שיישאר אצלם בכלל. אבל בפעם השנייה, אחרי כל הרדיפות, כולם כבר ידעו שדוד מסוכסך עם שאול (לדוד אפילו היה גדוד עצמאי -- 600 איש), ולכן הם לא חששו שישב בקרבם. למרות זאת, הם לא רצו שיבוא איתם למלחמה כי הם חששו שהוא ירצה לנצל את המלחמה כדי לתקן את היחסים בינו לבין שאול, כמו שהם אומרים "ובמה יתרצה זה אל אדוניו? הלוא בראשי האנשים ההם!".
דרך אגב: למה הם אומרים שדוד יתרצה אל שאול "בראשי האנשים ההם"? הרי שאול ביקש מדוד להביא ערלות של פלשתים ולא ראשים! תשובה אפשרית: מקום הערלה נקרא בדברי חז"ל "ראש הגוויה" (לא זוכר איפה בדיוק -- ראיתי את זה ברמב"ם). יכול להיות שגם בלשונם של הפלשתים זה היה כך.
ועוד הערה: למה דוד ברח דווקא אל אכיש מלך גת? תשובה (שחר מיידנבאום): לפני כן (כא 10) דוד קיבל מהכה"ג את חרב גלית, והוא ראה בזה אות מה' שהוא צריך ללכת אל פלשתים. אולי הוא חשב שכשהפלשתים יראו את החרב הם ייזכרו שדוד ניצח את גלית ושהם צריכים להיות לו לעבדים....
מידע נוסף בנושא זה אפשר למצוא בשיעור של סיגל הלברשטם " חסר משוגעים אני ".
תגובות
עריכהמאת: משה ו.
כדאי להשוות את דמות דוד ליוסף, המקבילה כאן מכירת יוסף וכו'
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/akij