ביאור:דברת שלמה - פרשת ויקהל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חזרה לדף המבוא בספר דברת שלמה של המגיד מלוצק

פרשת ויקהל

תיקון העולם לא בשבת עריכה

חז"ל: מלאכת המשכן אינה דוחה את השבת עריכה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ד' לַעֲשֹׂת אֹתָם:
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַד'
כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.

לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.


וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ד' לֵאמֹר. קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַד' -
כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ד': זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים...

ויקהל משה כו'
אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי כו'
לא תבערו אש בכל כו'
ויאמר משה כו'
זה הדבר כו'
ופירש"י: למה נסמכה שבת למלאכת המשכן?
לומר לך - שאין מלאכת המשכן דוחה שבת.
ולהטעים הדבר יותר,
מבואר דהנה כתיב תיעשה מלאכה
דאי' בזוה"ק דבמלאכת המקדש דשלֹמֹה -
המלאכ' נעשית ממילא, ומתברכת ביד הבונים.
כמ"ש 'והבית בהבנותו' כו' - דמשמע ממילא
ולא הוצרכו לעשות שום מלאכה
וכמו כן היה' במלאכת המשכן
וז"ש תֵּעשה מלאכ' - ממילא
והוה סד"א דיכול לעשות' אפי' בשבת -
כיון שאינו עושה שום מלאכה שנעשית ממליא
ולכ"א ולכן אמר: אעפ"כ אף על פי כן - כלומר למרות המצווה לבנות את המשכן וביום הז' שבת לד' אלהיך כו'
וכן איתא בלק"ת ?.

ישראל מתקנים את העולם עריכה

זהר פרשת בראשית (דף סב עמוד א)
וסוד בראשית: ב' ראשית... ומלכותו בכל משלה...
אשרי השומר אמונה זו בלבו ובפיו,
שאכן זוהי אמונת ישראל
- איחוד הקדוש ברוך הוא,
ובה ישראל מאחדים את הקב"ה פעמיים ביום.
ואשרי מי שהיא באמת אתו בגלות,
שאינו ירא מגבוהים או נמוכים,
ולכן נאמר לאדם (הראשון)
ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה,
לעבדה - במצוות 'עשה', ולשמרה - במצוות 'לא תעשה',
כי היא ג"ן (53) הפרשות של התורה
וזו עידונה של התורה
(כי) מהי התורה? עמוד התווך, הגן שלה והעדן שלה...



ורזא דמילה בראשית - ב' ראשית האי נקודה:... ומלכותו בכל משלה...
זכאה איהו מאן דנטיר האי אמונה בלביה ובפומיה
דודאי איהי אמונה דישראל
ואיהי יחודא דקודשא בריך הוא,
ובה מייחדין ישראל לקודשא בריך הוא תרין זמנין בכל יומא,
וזכאה איהו מאן דאיהי באמנה אתו בגלותא,
דלא דחיל מעלאין ותתאין,
דבגינה אתמר לאדם
ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה,
לעבדה - בפקודין דעשה, ולשמרה - בפקודין דלא תעשה,
בגין דאיהי ג"ן סדרים דאורייתא,
ואיהי עדונה דאורייתא,
מאי אורייתא? עמודא דאמצעיתא! איהי גן דיליה ועדן דיליה...

אנם אמנם (טעות דפוס) טעם לזה שאין מלאכת המשכן דוחה שבת
י"ל דהנה יש לדקדק עוד לשון אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם.
וצוה תיכף על שמירת שבת - שלא לעשות בו שום מלאכה.
ואיך אמר 'לעשות אותם'?
גם: מה שדרשו חז"ל ל"ט מלאכות מתי' מתיבות - כלומר למדו את זה מהמילים 'אלה הדברים' -
צ"ל צריך להבין למה יהי' רמוזים דווקא בתי' בתיבות (כלומר: במילים) אלה הדברים.
דהנה שמעתי ממורי המגיד ממעזריטש זללה"ה
ע"פ על פסוק הגדיל ד' לעשות עם אלה כו'
כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
ואחז"ל שהניח הקב"ה את העולם בלתי מתוקן בשלימות
והטיל על ישראל עם קדושו, שיתקנו הם את העולם
להביאו אל שלימותו
וז"ש 'אשר ברא אלהים לעשות'
ר"ל: שנצרך עדיין לעשות - והוא ביד ישראל
והנה התיקון של העולם ע"י ישראל הוא ע"י התורה והמצות
כמ"ש בתיקונים:
לעבדה - בפקודין דעשה
ולשמרה - בפקודין דל"ת
והנה כשיהי' התיקון - שיתוקן העולם בשלימות - יבוא משיחינו בב"א
וז"ש: אז יאמרו בגוים הגדיל ד' לעשות עם אלה
ר"ל כי מה שהניח הקב"ה לתיקון - כבר נתקן ונתגדל על שלימותו
וז"ש: הגדיל ד' לעשות
ר"ל אשר ברא אלהים לעשות ... כבר הגדיל
וכ"ז ע"י וכל זה על ידי ישראל
ע"כ עד כאן (כלומר: סוף ציטוט ודפח"ח ודברי פי חכם - חן (כלומר: יש יופי בדבריו של חכם. ח"ן פירושו גם 'חכמה נסתרת' כלומר: סודות)

שבת מוסברת באופן שונה בעשרת הדברות עריכה

ועפ"ז יתורץ קושיות בעל עקדה
למה גבי זכור את יום השבת כו'
כתיב הטעם כי ששת ימים כו
וגבי שמור את יום השבת כתיב הטעם
וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך כו'


דהנה כתיב בת"ז בתיקוני זהר
לעבדה - בפקודין דעשה
ולשמרה בפקודין דל"ת

להתרחק מרוע ולהתקרב לבהירות עריכה

ולהבין זה דהנה נתב"ל נתבאר לעיל כמה פעמים
שהקב"ה ברא עולם,
והמשיך והשפיע חיותו בתוך העולם בגין דישתמודעין ליה ויודבקו
ויתקשרו בבהירותו הגדול הבב"ת הבלתי בלי תכלית ית'
ובזה יש ב' בחי'
אחד - להסיר הבגדים הצואים מן הרוחניות והחיוּת
שהם עביוּת וגסוּת של זה העולם השפל והעכור
ולהתרחק ממנו ומתאותיו המכוערים ולשמור מאוד מהם ומהדומה להם
וזהו ע"י שמירת פקודין דל"ת דלא תעשה
ובחי' ובחינה זו נקראת יצ"מ יציאת מצרים - שהוא היציאה מהזוהמה והטומאה.
והבחי' הב' הוא להעלות החיות והרחניות - ולדבק בהשורש,
שהוא בהירות אורו ית' הבב"ת הבלתי בלי תכלית - כלומר האינסופי
וזהו ע"י פקודין דעשה -
כי מצוה הוא שם הוי"ה ב"ה.

מקומה המרכזי של השבת בעליית העולמות עריכה

והנה עיקרי כללית עליות כל העולמות הם על שבת קודש
כי תי' תיבת קודש הוא לשון מופרש ומעולה מאוד
שהוא עולם המנוחה והתענוג -
עלמא דחירות מבחינת העבדות כלומר עולם של חירות מן העבדות
ולכן נאסרו המלאכות - שהוא עבדות
כמ"ש כל מלאכת עבודה כו'
ולכן יש בשבת עשה ול"ת
כי העש' הוא מס"נ מסירות נפש והתקשרותנו בו ית"ש יתברך שמו
ולדבק בבחי' קודש שהוא עולם המנוחה והתענוג, ועלמא דחירות - כנ"ל כנאמר לעיל
וממיל' אנו מצווים לשמור עצמינו מן המלאכה כנ"ל - שהוא הל"ת ה'לא תעשה'
וז"ש חז"ל שמור וזכור - בדיבור אחד נאמרו
כי שם למעלה במקום קודש הנ"ל - מתאחדים העש"ה ול"ת
כי בעלמא דחירות ממילא אין שם שום מלאכה
כי שם המתקת כל הדינים...
רק למטה יש שם מלאכ':
רק שיהי' בקדוש' - שהוא העשה
ולשמור מן התיעוב והטינוף - שהיא בחי' הל"ת, הנקרא יצ"מ יציאת מצרים כנ"ל


ולכן אצל זכור כתיב כי ששת ימים... וכו' וינח... כו' -
שהוא עליות החיוּת ודבקותם בו ית' - בעולם המנוחה והתענוג כנ"ל.
וגבי שמור שהוא הל"ת הלא תעשה כתיב וזכרת כי עבד היית... כו' ויוציאך... כו'
ועי"ז ועל ידי זה נתעלו העולמות ויתקנו
וז"ש ושמרו בנ"י את השבת... כו'
שאז יתוקן הלעשות את השבת - כמו עם השבת

תיקון העולם ('הדברים') על ידי קיום השבת משתי בחינותיה עריכה

וז"ש אלה הדברים
כי תיבת אלה כאלו מורה באצבעו על העולם שנקרא הדברים
כמש"ל כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים - מפני שנהווה ע"י דיבורים
כמ"ש כמו שנאמר בדבר ד'... כו' בדבר ד' שמים נעשו
ויש בהעולם כל המלאכות - שהם ל"ט
ולכן נרמזו הל"ט מלאכות - {ב|בב' תיבות|בשני המילים}} אל צריך להיות: אלו והכוונה לשני המילים: 'אלה הדברים'
וכ"ז וכל זה הוא העולם צריך לתיקון
וזהו אשר צוה ד' לעשות אותם' - כנ"ל
ויתוקן זה כשיעשו המלאכות בקדושה ובשמירה מן התיעוב
ובזה יהי' נדבקים בקדושה
וישרֶה הקב"ה שכינתו בתוכינו - ויהי' יחוד קוב"ה ושכינתי'


וזהו - ע"י מלאכת המשכן
שהגם שיש שם מלאכה.במקור מופיעה נקודה, ואולי בכתב היד היה קו ממשיך {{{2}}}
אמנם הוא בקדושה
וז"ש ששת ימים תעשה מלאכה
שע"י גודל הקדושה - תעשה ממילא כנ"ל
ועי"ז יתוקן כנל כל הל"ט מלאכות שבכל העולם.
וז"ש לעשות אותם.


אמנם עליות שבת הוא יותר גדולה
ששם אין שום מלאכה כלל
כי שם אין שום דין וצמצום כלל
וזהו - ביום השביעי יהי' לכם שבת - לא תעשו... כו'
והטעם לזה: לא תבערו אש - שהם הצמצומים,
ביום השבת - כי שם עלמא דחירות
ונפתח אור הבהיר הבב"ת הבלתי בלי תכלית, או בלתי בעל תכלית - אינסופי כנ"ל:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נרשם לעילוי נשמת סבתי הק"מ - האשה הטובה והצדיקה מרת ששה מלכה בת מנחם מנדל ורבקה זי"ע