ביאור:דברת שלמה - ויקרא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חזרה לדף המבוא בספר דברת שלמה של המגיד מלוצק
פרשת ויקרא
השם משה
עריכה- צריך להבין תיבת משה
- שמו של אדוננו ורבינו רבן של כל הנביאים ע"ה
- כמו שדקדק ר' יוסף קמחי הביא הטור בפירושו על התורה בפ' שמות
וז"ל. ויקרא אל משה פי הרי"ק היה ראוי לקרותו משוי כו' ונזדמן מן השמים לפי שהיה מושה את ישראל מגלותם ע"ש
ובמ"ר איתא עשר שמות היה למרע"ה וכו'. א"ל הקב"ה למשה חייך מכל השמות שנקראו לך איני קורא אותך אלא בשם שקראתיך בתי' בת פרעה ותקרא שמו משה ויקרא אל משה ע"כ וצ"ל באמת הטעם שבחר הקב"ה בשם שקראתו בתי' ונק' כן כבל התורה כולה וגם צ"ל למה אמרו דרש זו על ויקרא אל משה, ולא מקודם שקראו הקב"ה שם זה בסנה ובכמה מקומות.
אמנם אפשר לומר דהוקשה המדרש דהל"ל ויקרא למשה - הגם שכבר נזכר זה בחלק ראשון בפ' ויקרא וכתבתי שם תי' ע"ז, אמנם כ"פ לתורה.
והנה איתא בגמ' במס' ב"ב שלחי לי' למר עוקבא לדזיו לי כבר בתי' שלום. ופרש"י שהוא הי' נתן דציציתא כו' שהיה מאיר על ראשו ע"ש וצ"ל למה תפסו בלשונם כבר בתי' ולא כבן יוכבד דהנה כבר אמרנו טעם למה נזדמן ונעשה הנס וישועה גדולה להציל מושיען ורבן של כל ישראל ע"י בתו של פרעה הרשע שזכה לזה.
הגם שאחז"ל ע"פ ותרד בת פרעה לרחוץ כו' שרחצה מגלולי בית אביה
ובמ"ר אשר לקח לו מרד מרדכי זה כלב שמרד בעצת מרגלים יבא מרד ויקח מורדת שמרדה בעצת אביה.
אמנם הוא גופא טעמא בעי - שזכה לזה
ולהבין את זה דהנ כתיב ויצו פרעה כו' כל הבן הילוד כו' וכל הבת תחיון.
וצ"ל למה צוה להחיות הנקיבות
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ויקרא - קריאה ישירה של חבירות
עריכהפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ויקרא - לשון יקר וגדולה
עריכהעוד י"ל ויקרא אל משה א' זעירא ר"ל כשהצדיק מקטין א"ע מחמת יראת הבורא ב"ה יראת הרוממת וגודל בהירות הלהותו ית' תמיד נגד עיניו ועל ראשו ומסובב אותו והוא מסובב ומלובש במלכות הבורא ית' כמ"ש בפ' כי תשא על ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וכו' ועטרת זהב גדולה שהוא בחי' יראת הרוממות המסבב אותו כמ"ש באריכות וז"ש ויקרא שוהא לשון יקר וגדולה ומלוכה גם הוא לשון בהירות כמ"ש אור יקרות וכו'. וכ"ז היה למש כמ"ש בזוה"ק ע"פ אוקיר אנוש מפז עי"ש ששהם אותיות ויקרא וזכה לזה על דאזעיר גרמי' והשי"ת ב"ה עושה מדה כנגד מדה ואזעיר גרמי לגבי משה ושכן עליו וזהו זעירא שאלופו ש"ע אזעיר גרמיה לגביה והנה אם אצל האדם בהתחלה כשבא להרגיל א"ע במידת היראה וההקטנה היא הגדולה וקשה בעיניו אמנם אח"כ כשמרגיל א"ע בזה תמיד ויש לו יראה והקטנה לפני בורא עולם ית"ש והנה גם הבורא ית' מקטין א"ע אליו ושוכן אליו ובמוחו ושכלו כמ"ש בזוה"ק ע"פ מלך אסור וכו' הנה אז הוא היראה וההקטנ' דבר קטן ונקל לעשו' כי בראותו שהוא ית' אין סוף הוא מקטין א"ע לגביה כ"ש וק"ו שיקטין א"ע לפניו ית' וז"ש משה ועתה ישראל וכו' כי אם ליראה את ה' ותיבת את הוא כמו עם ור"ל עם ה' אלהיך כי בראותך שה' אלהיך הוא מקטין א"ע לגבך אז תוכל בנקל ליראה ולהקטין עצמך וז"ש חזל לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא ר"ל מה שהקטין א"ע הש"י לגבי משה עי"ז נעשה אצלו היראה מילתא זוטרתא עוד י"ל א' זעירא כי אלף הוא ל' לימוד כמו ואאלפך חכמה כי הצדיק מחמת גודל דביקותו ופחד הבורא ב"ה בהיותו הגדול ואחדותו ית"ש שהוא לנגד עיניו דומה בעיניו כאלו עדיין אינו יכול ללמוד כלל וכל מה שיכול ומשיג הוא בעיניו קטן מאוד מחמת שמבין גודל אחדותו ית' ואפי' לומר שירות ותשבחות הוא קשה בעיניו מאוד כמו שאמרו חז"ל משל למרגניתא וכו' וכמ"ש באריכות בפ' משפטים ע"פ ראשית ביכורי
וז"ש ותלקח אסתר ר"ל בע"כ ומכמש"ל בפ' תרומה רק מחמת שידוע לנו שרצון הבורא בזה ויש לו נחת רוח לפניו באמרינו שירות ותשבחות לפניו אנו מחוייבים לעשות רצונו ית' וכן הוא בענין כוונת התפילה אשר יש ב"א שלדעת' מכונים כוונות ולדעתי זעירין אינון כי צריך תחילה לידע שיש בכל אות ונקודה בהירות אחדותו ית' הא"ס בה ומה גם מכ"ש כשאינו יודע ואינו מבין שום כוונה מכוונת האר"י ז"ל להבין החיות והבהירות של הכוונה כפי מה שהבין הוא ז"ל ע"פ רוח הקדש השגות גדולים ועצומים עד מאוד ובוודאי צריך לכוין כל הכוונות ברצוא ושוב לאחדותו ית' הא"ס אשר זה נשיג במהירו' גדול שהוא הא"ס ב"ה וח"א אנא מניתי דמוסיא שהם הקורו' והעמודים המחזקים את הבית כי האותיות והתיבות הם כמו קורות והעמודים המחזיקים את העולם והנה דרך שם נמשכים החיות והשפע לכל העולמות ועי"ז נופל יראה ופחד ובושה גדולה מפני האותיות והתיבות והנקודות עד שלא יוכל לכו' וח"א בואו נחזיק טובה לראשינו דכרע במודים ור"ל וכי אפשר לכוין ולהשיג גודל אחדותו ית"ש וזהו מגודל חסדו וטובו הגדול שמצמצ' הש"י אלהותו ית' בתוך שבחינו והודאתנו שנודה אותו וז"ש בוא"ו וכו' לראשינו שהוא אלהותו ית' בתוך שבחינו והודאתנו שנודה אותו וז"ש בוא"ו וכו' לראשנו שהוא אלהותו ית' דכרע במודים ור"ל שנתצמצם ומקטין כמו ענין הכרעה כדי שנשיג אותו במחשבותינו כשנודע אותו כמ"ש בזוה"ק ע"פ מלך אסור ברהטים שהקב"ה אסיר וקשיר ומצומצם במרהיט מוחין שהיא מחשבתינו וא"ל שזה שאחז"ל כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות א' רבש"ע עולם ומלואו שלך מי מעכב על ידך א"ל עתיד אדם אחד לדרוש תילי תילים של הלכות א' רבש"ע הראהו לי א' חזור לאחורך וכ' ור"ל שראה שהקב"ה קושר קשרים לאותיות לומר שאין הבהירות של האות דק וקטן כמו שתמונת האות מראה שהיא מצומצם רק שיש לו עוד איזה כתר הנמשך בדביקו' מלמעלה מעל אותיו' לתוכם ועי"כ י"ל גודל דביקותם עד למעלה ולמעלה מן הא"ס ב"ה וזהו תילי תילים של הלכו' ר"ל שהולך למעלה מדריגה אחר מדריגה והליכה אחר הליכה עד הא"ס ב"ה אמנם הצדיק היותר גדול כמו בחי' משה רבע"ה אדון כל הנביאי' הוא ראה והשיג בהאותיות גופא שהוא בתמונה וצימצום של האות ובחיות הנמשך וממלא תוך האות הי' משיג גודל בהירו' הא"ס ב"ה כמ"ש בזוה"ק ובתיקוני' והוא ממלא כל עלמין ומסבב כל עלמין והוא בתוך עלמין ובעובי עלמין ובכל בחי' יוכל להשיג גודל בהירות הא"ס ב"ה שאין דבר המצמצם אותו וז"ש ואל מי תדמיוני ואשוה כי אחר כל הדמיונו' הוא שוה בהשואה גמורה ובאחדות גמור ובאנעי' זמירות המשילוך ברוב חזיונות הנך אחד בכל דמיונות וכ"ש משרע"ה שהי' השגתו נפלא' מאוד באחדותו ית' וז"ש עולם ומלואו שלך ר"ל שכל אות נקרא עולם ע"ש שמצמצם ומעלים החיות והאור בתוכו והחיות שבתוכו נקרא מלואו וז"ש עולם ומלואו שלך בהם ג"כ נוכל להשיגו גודל אחדותך מי מעכב על ידך שגודל אחדותך מושג בהם ע"פ א"ל עתי' אדם א' שלא יהיו בגודל מדרגותיך הנפלא' והו' יצטרך לדרו' ע"י כתרי אותיו' וכו' א"ל ראהו לי א"ל חזור לאחורך ר"ל רד על זמן מה מגודל מדרגותיך וזהו א' זעירא שהיה אצל מרע"ה אלוף שהוא הלימו' והשג' זעירא מחמת גודל דביקותו ומדריגותו הגדולה כנ"ל:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
התקרבות הקטנים אל הגדולה
עריכה- עוד א' זעירא דהנה בס' ש"ך על התורה כתוב
- רמז לקטנים שיתחילו ללמוד בס' ויקרא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
- דהנה הענין הקרבנות הוא לקרב העולמות
- שהוא אף גם בעוה"ז הקטן והשפל
- שיעלה עד רום המעלות -
- כמ"ש האר"י ז"ל ע"פ אשה ריח ניחוח לה'
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- וז"ש אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה.
- ולכאורה הל"ל אדם כי יקריב
- אמנם נ"ל ע"פ
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
- לרמוז שע"י פרשה זו נתקרבו הקטנים לתורה
- בחינת אלוף
- וזהו א' זעיר' - שנתקרבו ונתאחדו כאח'
- כנ"ל: