ביאור:דברת שלמה - בראשית
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בחזרה למפתח הספר דברת שלמה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נעיצת סוף התורה בתחילתה עריכה
|
|
- בראש צריך לחבר סוף התורה לתחילתה
- - בס' יצירה: 'נעץ סופו בתחילתו'. נקודה מקור - יתכן שבכתב היד שימש כמקף, או נקודת הדגשה
- לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית וכו'.
האותות והמופתים לעיני בני ישראל גם כיום עריכה
- דהנה ידוע דהאותות והמופתים הם עדות על חידוש העולם.
- שנראה בחוש שיש בורא עולם וכל אשר חפץ עשה
- והיכולת בידו לשדד המערכות ולעשות בהם כרצונו.
- נמצא, כשאנחנו רואים הניסים והנפלאות ואותות ומופתים
- כאילו ראינו בעינינו בריאת העולמות.
- וזה לכל האותות והמופתים אשר עשה משה בראשית ברא כו'.
- ר"ל כאילו הי' תחילת הבריאה לעיני כל ישראל.
עצת קריאת שמע נגד היצר - ידיעת האחדות: לית אתר פנוי מניה עריכה
- ענ"ל דאיתא בגמרא דברכות
- אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו יקרא ק"ש.
- וצריך לדעת מהות הסגולה הזאת.
- אך הענין פשוט: שכשקורא ק"ש בכוונת הלב
- ומעמיק ומאמין באחדותו האמת והפשוט
- שהוא יתברך אין סוף בלי גבול.
- שכשח"ו שכשחס ושלום יש לו גבול - אין זה אחדות.
- ואין זה אחד האמת
|
איהו סובב על כל עלמין, ולית סובב לון לכל סטרא: עילא, ותתא, ולארבע סטרין - בר מניה, |
- וא"כ, כשיודע בבירור שהוא ית' הוא אחד האמת.
- ע"כ על כן לית אתר פנוי מיני'
- כמ"ש בזוה"ק (פר' פנחס)
- איהו ממלא כל עלמין
- ואיהו בעובי'כל עלמין וכו'
- ועי"ז נופל פחד גדול ובושה גדולה ויראה עילאה
- מפני גודל גדולתו ית', והשגחתו ומציאותי ומציאותו בכ"מ
- כמ"ש אין עוד מלבדו.
- ואיך יעלה על לב האדם השפל והנבזה לילך אחר פיתוי. נקודה במקור, אולי שימש כמקף ואולי כדגש יצרו ח"ו
- כמ"ש חז"ל ולא קם עוד רוח באיש...
- וזה שאמרו חז"ל 'אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו יקרא ק"ש.'
האר פניך ונוושע עריכה
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ועי"ז יובן מדרש ש"ט על תהלים קפיטל פ'.
- אלהים השיבנו האר פניך ונושעה
- אמר רבי: אין לנו אלא הארת פניך.
- ובסוף קפיטיל הנ"ל מסיים:
- ד' אלקים צבאות השיבנו
- האר פניך ונוושעה
- כתיב שם במדרש הנ"ל
- אמר ר' יוחנן: אין לנו אלא הארת פניך.
- וצ"ל וצריך להבין דברי המדרש
- וגם למה זה כופל לפסוק ב"פ ב' פעמים.
- ולפי מ"ש יובן
- כי הנה האדם ששם בלבו גודל אחדותו ובהירותו ית"ש הא"ס האין סוף.
- נופל עליו פחד ובושה גדולה כנ"ל
- ואינו יכול לעשות שום עבירה.
- ועל מה שעבר כבר
- מחמת גודל הפחד והבושה - נותן לב לשוב בכל לבו
- נמצא ע"ז אנו צריכים לבקש ולהתפלל
- שיהי' אור פניו של גודל בהירותו ואחדותו ית'
- - נגד פניו של המתפלל, שלנו תמיד, ותתאמת בלבינו תמיד
- ועי"ז נשוב בתשובה שלימה.
- וז"ש אלהי' השיבנו.
- ובא כמפרש דבריו - האר פניך ונוושעה
- ר"ל ע"י שתתן בלבינו אמונת אחדותיך האמת כנ"ל
- נעשה תשובה בוודאי כנ"ל.
- וזה שכתב המדרש: 'אין לנו אלא הארת פניך'
- ר"ל אל"א אין לנו אלא שנדע מהארת פניך בכל מקום.
- ועי"ז יפול עלינו בושה ופחד, ונשוב כנ"ל
- אמנם הדבר מזרז ומביא אותנו לידי זאת:
- שנדע אדותו האמת והשגחתו ית' בכ"מ.
- וז"ש חז"ל למה נקרא צבאות - אות הוא בצבא שלו.
- ר"ל שע"י צבא שלו שהם הנבראים כולם -
- נראה אחדותו האמת להשגחותו ית' בכ"מ.
- ואות הוא ע"ז: הוא החיות שבהם - וזה הוא.
- אות הוא בצבא שלו
- שהאות המורה עליו הוא בצבא שלו
- וזה שמסיים בסוף קפיטיל הנ"ל
- ד' אלהים צבאות השיבנו.
- ר"ל: ע"י ששמך נקרא 'צבאות' כנ"ל, עי"ז השיבנו ונוושעה.
- וכמ"ש 'השיבנו' - ע"י מה? האר פניך ונושעה כנ"ל.
- וזה שמפרש במדרש עוד: 'אנו, אין לנו אלא הארת פניך'.
- ר"ל שתתן בלבינו להבין הארת פניך ע"י שם צבאות כנ"ל.
- עי"ז - השיבנו ונוושעה כנ"ל.
- וכ"ש ע"י ראיית אותות ומופתים שיתאמת אחדותו האמת ית"ש
- שיפול יראה ופחד ובושה גדולה
- מחמת עילת כל העילות וסבת כל הסיבות ית'
- שהוא ראשית הכל ית"ש.
הייחוד, והמתקת הדינים - בשרשן, לעיני כל ישראל עריכה
- והנה כבר אמרנו כמה פעמים שע"י יראה ובושה הזאת נמתקין כל הדינין בשורשן.
- היינו כל היראות רעות, שהם מסטרא דאלקים דאלהים אחרים
- נכפין ונמתקין ביראת אלקים חיים ומלך עולם ית"ש.
- כמ"ש האר"י ז"ל כי המתקת הדינין - בשרשן.
- וזה שכתוב:
- לכל האותות והמופתים והמורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית
- דהייני דהיינו שיהי' לעין כל ישראל הראשית ית"ש
- ובשביל זה ברא אלקים כל העולמות
- גם הוא מלשון הבריאה שהוא המתקת הדינין בשורשן כנ"ל
- וזה את השמים ואת הארץ.
- דהל"ל את השמים וארץ
- כי עי"ז נתיחד קוב"ה ושכינתיה
- כי תיבת את הוא כמו 'עִם':