ביאור:דברי הימים ב ל ב




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברי הימים ב ל ב.


פסח חזקיהו בחודש השניעריכה

(דברי הימים ב ל א): "וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, לָבוֹא לְבֵית ה' בִּירוּשָׁלָים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

דברי הימים ב ל ב: " "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלָים לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי" ".

(דברי הימים ב ל ג): "כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא, כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי, וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלָים".

(דברי הימים ב ל ד): "וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל".

חג הפסח מתקיים תמיד בחודש הראשון (חודש ניסן), אולם חזקיהו וממשלתו החליטו באופן חד-פעמי לדחות אותו לחודש השני (חודש אייר). על מה התבסס חזקיהו בהחלטה זו?

1. ההחלטה מזכירה את מצוות "פסח שני" שנזכרה בספר במדבר,  במדבר ט י-יא: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח לה'; בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"; אולם יש כמה הבדלים:

  • המצוה בתורה מתייחסת לאנשים בודדים, שלא הצליחו לחגוג את הפסח עם כל ישראל כי היו טמאים או בדרך רחוקה. התורה מאפשרת להם להצטרף לכלל עם ישראל ע"י חגיגת הפסח במועד מאוחר יותר. אבל חזקיהו דחה את חג הפסח עבור כל העם, ולמעשה ביטל את הפסח הראשון - להחלטה כזאת אין בסיס בתורה.
  • בפרק הקודם מסופר, שאנשי חזקיהו סיימו לטהר את בית המקדש ב-16 לחודש הראשון, (דברי הימים ב כט יז): "וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית ה' לְיָמִים שְׁמוֹנָה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ", ואז הקריבו קרבנות תודה, (דברי הימים ב כט לא): "וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר 'עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לה', גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה'; וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת"; וכידוע בפסח לא מקריבים קרבן תודה כי הקרבן כולל לחם חמץ!
  • המצוה בתורה מתייחסת רק לקרבן הפסח, שאותו מקריבים ב-14 לחודש. היא לא מתייחסת לחג המצות שאחריו, המתקיים בין 15 ל-21 לחודש. את חג המצות אפשר לחגוג גם בלי להיות טהורים, ולכן אין כל סיבה לדחות אותו. לעומת זאת, חזקיהו דחה גם את חג המצות,  (דברי הימים ב ל כא): "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלַים אֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּמְהַלְלִים לה' יוֹם בְּיוֹם הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז לה'".

2. לכן פירשו חז"ל (במסכת סנהדרין) , שחזקיהו לא שינה את התאריך של חג המצות, אלא עיבר את השנה - הוסיף חודש אדר ב. ומה שכתוב בפסוקנו " בחודש השני " הכוונה לחודש השני למלכותו - את החודש הראשון למלכותו הוא הפך לחודש אדר ב, ואת החודש השני למלכותו הפך לחודש ניסן. אמנם בימינו עיבור השנה נקבע מראש לפי חשבון, אולם בימיהם החליטו בכל שנה מחדש אם לעבר את השנה או לא. אמנם גם לפי דעה זו, ההחלטה של חזקיהו לא התקבלה כהלכה (ראו מלבי"ם על פסוקנו) :

  • לפי ההלכה העיבור צריך להיקבע כבר בחודש אדר, אבל חזקיהו החליט על העיבור מאוחר מדי - ביום הראשון של ניסן.
  • לפי ההלכה העיבור צריך להיקבע ע"פ קריטריונים חקלאיים כך שפסח יהיה בחודש האביב, אבל חזקיהו קבע עיבור ע"פ קריטריונים פוליטיים - כדי לאפשר לבני ישראל מהצפון להגיע לפסח.

ולכן אמרו חז"ל, שההחלטה של חזקיהו היתה מנוגדת לדעת הסנהדרין באותו דור. והדבר נרמז בפסוקנו במילים ויוועץ המלך ושריו - ולא החכמים והזקנים וכן ב (דברי הימים ב ל ד): "וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל"- ויישר ולא וייטב, כל הקהל ולא כל העדה, "שכבר ביארתי בספר התורה והמצוה על ויקרא, שבעת שזקני העדה בראשיהם קרויים בשם עדה, ובלא הזקנים קרויים בשם קהל" (מלבי"ם) .

3. אולם כל עניין עיבור השנה לא נזכר בפסוקים, ולפי הפשט "החודש השני" הוא חודש אייר כמו בכל מקום בתנ"ך. ולכן נראה לענ"ד, שחזקיהו ושריו תיקנו תקנה ב"הוראת שעה" לדחיית חג הפסח. וההצדקה להוראת-שעה זו היא התחלפות השלטון: השלטון הקודם נטש את הברית עם ה', וחזקיהו רצה לחדש את הברית, וקרבן הפסח מסמל את הברית הזאת. כדי שיוכל לחדש את הברית עם כל שבטי ישראל, החליט שעדיף לדחות את הטקס לתאריך שיאפשר לכל השבטים להגיע. ולפי זה הוא יכל לדחות את הפסח גם לחודש השלישי או הרביעי, אלא שהעדיף לדחות לתאריך שנזכר בתורה בעניין פסח שני. אולם עדיין אין זה פסח שני אלא הוראת שעה.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פסח חזקיהו בחודש השני


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/dhb/db-30-02