ביאור:דברי הימים ב כט כג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

• פסוק כא: "וַיָּבִיאוּ פָרִים שִׁבְעָה לעולה על חטא עבודה זרה בשוגג וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה לעולה לנדבה וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה לְחַטָּאת שבא על חטא עבודה זרה בשוגג."
• פסוק כג: "וַיַּגִּישׁוּ אֶת שְׂעִירֵי הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל, וַיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם שהרי הבעלים צריכים לסמוך על הקרבן. והמלך והסנהדרין וי"א הנשיאים, סומכים בשליחות כולם."

למה יחזקיהו הביא קורבנות? כותב רש"י והמלבי"ם שכך הדין בצבור שחטא בעבודה זרה בשוגג שמביאים פר לעולה ושעיר לחטאת. ומוסיף המלבי"ם "וחשב עוונם כשגגת הוראת הסנהדרין שהיו עם אחז בעצה אחת שלא מיחו בידו"

בפסוקים הסמיכה מוזכרת רק בשעירי עיזים לחטאת ולא בעולה.

וקשה:

א: שבפסוקים אלו מוכח ששעירי עבודת כוכבים טעונים סמיכה והוא דלא כרבי יהודה שהרמב"ם הלכות מעשה הקורבנות י פוסק כמותו. וז"ל הגמרא מנחות צב א מובא ת"ר כל קרבנות הצבור אין בהן סמיכה חוץ מפר הבא על כל המצות ושעירי עבודת כוכבים דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר שעירי עבודת כוכבים אין בהן סמיכה ואת מי אביא תחתיהם שעיר המשתלח.

ב: מדוע הביאו אילים וכבשים, הרי החיוב להביא הוא רק פר ושעיר?

ג: מדוע הביאו שבעה מכל דבר הרי בתורה כתוב פר אחד ושעיר אחד ולא שבעה?

ולפי מה שכתב רש"י שהוראת שעה היתה הכל מיושב