ביאור:דברים כג א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו"

מהו כאן אותו איש לאביו? האם הוא בנו מאשה אחרת? האם הוא בן מאומץ? די ברור שבהכרח האיש אינו בנה של אמו אשת אביו. אבל מאחר וחוקת הבכור בתרבות הפטריארכלית הזאת הייתה נוקשה ונוכחת מאד, די נכון להניח שאותו "איש" כוונתו לממש זכות לרשת את אביו. בסיפורי המלכים נמצא זאת לא מעט. ההכרזה "אני יורש את אבי" מתבטאת בהשתלטות על הרמונו ולקיחת לעצמו כאשה את הגבירה הרשמית. זאת עדות מיד שהמלך או האדון איבד את כוחו לטובת יורש חזק או עדיף ממנו. ולכן "כנף אביו" זה הבגד הרשמי הייצוגי של המלך או האדון. חוקת דברים מכבדת את חוקת הבכור כיורש חוקי בלעדי ואוסרת על עשיית מניפולציות של בנים או קרובים אחרים כ"מעשה יעקב בעשו וביצחק אביו".