ביאור:גזי המלך

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: גזי המלך

 עמוס ז א : כה הראני אדני ה' והנה יוצר "גבי" בתחלת עלות "הלקש" והנה לקש אחר "גזי המלך" :

 בפסוק זה מוזכרים שלושה שמות של ארבה (חגב)

 1 גוב = חגב

 2 לקש = חגב , הלקש שמר על השם שלו בהרבה שפות – Locus(t)

 3 גז ( "גז" ם , "גז" ר) = חגב

 יונתן מתרגם את "גז" - ל"גזיז מן גובאי" (גוב = חגב) בפסוק הבא:

 תהלים עב ו : ירד כמטר על "גז" כרביבים זרזיף ארץ:

 תרגום יונתן : יחות היך מטרא דרעוא על עסבא "דגזיז מן גובאי" היך רסיסי מלקושא דנטפין על עסבא דארעא:

 החגב מכונה גז , בגלל שהוא כאילו גוזז את הארץ , ולא משאיר כלום

 בקשר לכינוי המלא "גזי המלך" :

 בעבר הזכרתי שכ'סיל = ח'סיל = חגב

 ושקבוצת הכוכבים כסיל = קבוצת הרקולס (ואולי גם אוריון)

 הרקולס הוא מלקרת / מלכרת "אל הצורים"

 נוטים לגזור את שמו מלקרת = מלך קריה (עיר) ואין זה נכון לדעתי

 אלא מלכרת = מלך כרת , והשם שלו מקביל לגזי המלך (כרת = גז-ז , + גז'ע = גד'ע)

 הכוונה לחגב גדול = חרגול = מלך החגבים

 עוד בעניין - יואל א ד : יתר "הגזם" אכל "הארבה" ויתר הארבה אכל "הילק" ויתר הילק אכל "החסיל" :

 אגב Locus(t) פירושו גם חרוב , מכאן ברור שמקור שמו של החרוב הוא חרב = ג(ר)ז-ן = כרת

 לכאן מתקשר גם הביטוי ל"החריב את הארץ" שזה מה שקורה כשיש מכת ארבה 

האם קיים גלגול ארבה בשם גזי?

גזי המלך = מלך החגבים = מלכרת_0

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה בהאתר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-08-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/7037